הערר הוגש באמצעות עו"ד רפי אטינגר, שהתנדב לקבל עליו את המשימה.
ועדת הערר המחוזית קבעה כי היתר הבנייה ניתן בניגוד להוראות התוכניות החלות על הבניין,
בסטייה ניכרת ובניגוד לדין.
עוד קבעה הועדה שיש לזכור כי תכליתו של סעיף 149(2ב) לחוק היא להביא בקשות מעין אלה לארגונים
אדריכליים, וכי יש לראות את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל "שומר סף" .
כן קבעה הועדה שהערר מוצדק מעין כמוהו ואילו היזם בחר בתגובתו להטיח האשמות אישיות, שדרשו תגובה
משלימה נגד אדריכלים החברים בעמותה.
בנסיבות האלה ונוכח מכלול הנסיבות שפורטו בהחלטה הטילה 
הועדה על היזם את הוצאות ההליכים המשפטיים.
כמו כן, נוכח הליקויים הקשים שפורטו בהחלטה הוטלו הוצאות ההליך גם על עיריית ירושלים.
עוד קבעה ועדת הערר, באשר לטענת היזם על חוסר תום לב מצד עמותת האדריכלים, כי מוטב היה לו טענה זו לא
הייתה נטענת. מנגד, העלתה הוועדה תהיות לגבי אופן פעולתה של האדריכלית עורכת הבקשה, מטעם היזם.
נוכח האמור קבעה הועדה כי ההיתר בטל מעיקרו.
לקריאת נוסח ההחלטה המלא
המידע באדיבות עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל
*מאת צלמי המושבה האמריקנית - אוסף ספריית הקונגרס האמריקני GFDL,https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=726093
