שבוע סוער - תמ"א 38 / 3א' - רשומה חדשה מ"המרפסת"

עולם התכנון סער השבוע, ותפס את הכותרות הראשיות, ובלוג שעיסוקו בכך, אינו יכול לעבור לסדר היום כשכך קורה.
תמ"א 38 / 3 א'
השבוע זה קרה. המועצה הארצית המליצה לממשלה לאשר את תיקון 3(א) לתמ"א 38. האם זה סוף פסוק? בכלל לא בטוח. הממשלה לא חייבת לאשר את התמ"א, בדיוק במתווה הנוכחי, ואם תאשר, עדיין יש מי שירצה לקחת את התמ"א לבג"ץ. את הנוסח האחרון של התמ"א לא ראינו, אלא רק את החלטת המועצה הארצית לאשרה (אם תלחצו כאן, תוכלו גם אתם להכנס לגוף ההחלטה). בכל מקרה נראה כי הביקורות שהיו ביחס לתמ"א לפני התיקון, לא יפסקו לאחריו. אותנו כאן ועכשיו מעניינת החלטת המועצה הארצית לתקן את סעיפים 22-24 לתמ"א, "להבהיר ולהרחיב את שיקול דעת הועדות המקומיות, בעת מתן היתרים מכח התמ"א". זה מעניין אותנו, משום שממש כאן, לפני כשלושה שבועות פרסמנו פוסט, הקורא לועדות הערר, לרסן את ההתערבות שלהם בהחלטות תכנוניות של ועדות מקומיות (ראו קישור). ההחלטה של המועצה הארצית תואמת לקריאה זו שלנו, אבל ניתן גם לראות זאת אחרת. הראייה האחרת תאמר, שאם ועדות הערר, תמשכנה להחליף בשיקול דעתן את שיקולי הועדות המקומיות, בנושאים התכנוניים, הרי שהשגן של הועדות המקומיות, ביחס לתיקון לתמ"א, הוא לאו הישג, ולתפארת הפרוטוקול בלבד. הציפיה הלגיטימית של ועדות מקומיות צריכה להיות שועדות הערר לא תתערבנהבשיקול הדעת התכנוני שלהם (להבדיל ממשגים משפטיים), וכשתהיה התערבות כזאת, עליהן לא למחול על כבודן אלא להשיג על כך בפני בתי המשפט המינהליים, על מנת לממש את מטרת התמ"א, שהיא הענקת שיקול דעת ממשי יותר לועדות המקומיות.

בינת שוורץ.
השבוע התפטרה בינת שוורץ מתפקידה כמנהלת מינהל התכנון. אנחנו לא ממש בקיאים בפרטי הפרטים של הטענות שהועלו בעתירה כנגדה, ויתכן שאם לא הייתה מתפטרת, ובג"ץ היה נאלץ להחליט, הוא היה מפסיק את תפקידה תוך שהוא קובע קביעות עובדתיות שלא היו מסיעות לה. גם לא הסכמנו עם כל מה שבינת עשתה במינהל התכנון, ואת הביקורת שלנו אתם יכולים לקרוא בעשרות פוסטים שהתפרסמו כאן. אבל אנחנו כותבים כאן כדי להודות לה. בינת הביאה איתה למינהל התכנון המנומנם, סל של תכונות, וזויות ראייה שהקימו עליה לא מעט מתנגדים. באישיותה חוללה לא פחות ממהפך בתפיסות תכנוניות שהפכו לנורמה. אי אפשר לקחת מבינת את היותה רפורמטורית של עולם התכנון, אשר ברמה הסטטוטורית אינו דומה לעולם לזה שהיה קיים, עת נכנסה לתפקיד. כך גם אי אפשר לקחת ממנה את המחויבות שלה לתפקיד בלבד, את היכולת להקשיב, את היכולת להוביל, את העיקשות, את המנהיגות, את האומץ, ויותר מכל את היכולת להחליט. יכולת, שהעדרה, על פי בינת, אצל שופטי בית המשפט העליון, (שבוע סוער - תמ"א 38 / 3א' - רשומה חדשה מ"המרפסת"352" target="_blank">"באותו רגע ידעתי שלא אשתף פעולה עם בית המשפט הנמנע מלהחליט, נמנע מלהתוות דרך וכיוון, נמנע מלקבוע נורמות וגבולות ברורים, נמנע מלתת גב למשרת ציבור מול המזנבים"), גרמה לה, להחליט לעזוב את תפקידה מבלי להישאר בו ולו יום אחד נוסף.  
הרשומה באדיבות בלוג המרפסת, למקור ולרשומות נוספות לחצו כאן

תגובות