בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכ

בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר אקדמי ופרקטיקה אדריכליתTime to Figure, דיון #1
15/5/17



דוברים

אדריכלית נירית פילוסוף // ארכיטקטורה ורפואה במימד הזמן
אדריכלית אריאל בלונדר
אדריכל דוד אדרעי // מרחב בין מבני – פתוח, פרטי ומשותף. בדיקת אופני השימוש והשינויים בתפקיד השטח הפרטי הפתוח (שפ"פ) בין מבני השיכון הטורי בשכונת יד אליהו, תל אביב
אדריכלית גלי דר-ויזל // הדימויים החזותיים של בתי העם: זיכרון אדריכלי פרטי, קהילתי ולאומי 1933-1973
אדריכל יובל רובינשטיין
אדריכל יונתן לטצר

על הערב

עד כמה קיימת אינטראקציה בין המחקר האדריכלי האקדמי לבין הפרקטיקה האדריכלית הבנויה?
המחקר האקדמי בתחום האדריכלות הינו דיסיצפלינה צעירה יחסית. לכתיבה האדריכלית מסורת בת אלפי שנים,אולם רק משנות השבעים של המאה הקודמת החלו להופיע חוגים ומסלולים המקדמים מחקר אקדמי ולימודים לתואר דוקטור באדריכלות כגון מסלול History, Theory and Criticism באוניברסיטת MIT אשר נוסד בשנת 1975. כיום ניתן למצוא כמות הולכת וגדלה של חוקרים אקדמיים בעלי תארים מתקדמים באדריכלות המעטרים את בתי הספר לארכיטקטורה בישראל ובעולם.
בערב דיון זה, ננסה לבחון מה היא השפעתו של ענף חדש-יחסית זה באדריכלות על עולם האדריכלות הפרקטי בישראל. בערב יקחו חלק חמישה עמיתי ובוגרי קרן עזריאלי אשר יציגו את עבודות מחקרם ויתייחסו לאופן שבו מחקרים אלה מתייחסים לעיסוק באדריכלות בנויה.

ערב דיון זה נערך במסגרת התערוכה "TIME TO FIGURE" מאת אדריכלית לנה ארבוב.
הכניסה חופשית. מומלץ להזמין מקום מראש.


על המציגים

אדריכלית נירית פילוסוף // ארכיטקטורה ורפואה במימד הזמן
מחקר זה עוסק בקשר שבין ארכיטקטורה, רפואה וזמן. מתוך הכרה באתגר הקיים לתכנן בתי חולים אשר יתאימו לקצב הפיתוח המהיר של הרפואה והטכנולוגיה, ובמגבלות של הכלים הקיימים לחיזוי והערכת התכנון האדריכלי, שואפת נירית לפתח שיטה להערכת התאמת אסטרטגיית התכנון לשינויים על ידי סימולציה של תרחישים עתידיים. מודל סימולציה ממוחשב המאפשר לבחון את התפקוד של המבנה במצבים משתנים יקדם אופטימיזציה של התכנון האדריכלי ויתמוך בתקשורת ובקבלת החלטות מושכלת על ידי האדריכלים, צוות התכנון ומנהלי בתי החולים במהלך תהליך התכנון ובזמן התפעול של בית החולים.
אדריכלית נירית פילוסוף, עמיתת קרן עזריאלי, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטובין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכרה ובינוי ערים בטכניון ומנחה ללימודי ארכיטקטורה. בעלת תואר שני מאוניברסיטת מקג'יל במונטריאול, ותואר אדריכלות מהמרכז האקדמי ויצו חיפה. נירית צברה נסיון מקצועי כמתכננת ראשית במשרדי אדריכלים מובילים בארץ ובקנדה וזכתה בפרסים בינלאומיים מטעם ה-AIA (American Institute of Architects) וה-AAH (Academy of Architects for Health).


אדריכל דוד אדרעי // מרחב בין מבני – פתוח, פרטי ומשותף. בדיקת אופני השימוש והשינויים בתפקיד השטח הפרטי הפתוח (שפ"פ) בין מבני השיכון הטורי בשכונת יד אליהו, תל אביב
מחקר במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בהנחיית דר' אלס ורבקל ופרופ"ח אליסה רוזנברג
כוחה של המורפולוגיה המרכיבה את שכונת יד אליהו בתל אביב ניתן לתיאור דרך שני מאפיינים: פס בנוי – מבנה שיכון טורי, פס לא בנוי – חצר, וחוזר ומשעתק עצמו עשרות פעמים. גוף הידע הרחב אודות השיכון הציבורי בישראל, נכתב ונחקר לרוב, דרך המאפיין הראשון – הבנוי, ובהתייחסות מובלעת אל הלא בנוי. מחקרו של דוד, מבקש להציף את הדיון דרך הלא בנוי- שטחים פתוחים רחבים בדרגות שונות של אופני טיפוח ושימוש. המוגדרים כמרחב פתוח, משותף אך בקניין פרטי, ובשם הגנרי (שפ"פ). ברקע המחקר עומדת המציאות התכנונית העכשווית המשיתה על יד אליהו תכניות רבות בדמות פינוי בינוי העתידות לשנות את פני המרחב הבין מבני. המחקר אינו בודק את התכנון העתידי אלא חוזר אל בדיקת אופני השימוש ואופני הטיפוח בחצרות יד אליהו, החל מהמסגרת התיאורטית להקמתן ברוח קריות הפועלים הגדולות, ודרך המסגרת השיתופית שיועדה להן דוגמת מעונות עובדים בשנות ה-30. הקואופרטיב ביד אליהו היה לאמצעי לבניית מקבצי מגורים בטיפולוגית הצילנבאו לפי מפתח אתני כלכלי ועיסוקי, אך ביד אליהו לא התקיים המרכיב השיתופי באופן אידיאולוגי ואט אט פורק המרחב הבין מבני. המחקר ממוקם בתפר הבין תחומי: ארכיטקטורה, תכנון עירוני, ואדריכלות נוף. המתודולוגיה מציגה גישה מחקרית משולבת ומפגישה: א. מחקר היסטורי וסטטוטורי, ב. שדה מיפוי מורפולוגי, ג. ניתוח אתנוגראפי. לניתוח המשמעיות התכנוניות, החברתיות המגולמות במרחב הבין מבני, וכיצד השתנה תפקידו לאורך הזמן?
אדריכל דוד אדרעי , בעך תואר ראשון בארכיטקטורה B.Arch בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת ת"א (2007). משלים בימים אלו את מחקרו למאסטר בארכיטקטורה M.Sc בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. עמית מחקר בקרן עזריאלי (2016) Azrieli Fellows Prpgram, בארכיטקטורה ובינוי ערים. זוכה מלגת תל אביב עיר עולם (2015) Tel Aviv Global City Scholarships . שותף מייסד במשרד אדרעי אדריכלים www.adraee.co.il לצד אדריכלית יפעת אדרעי. המשרד מאמין במחקר ארכיטקטוני דרך תיאוריה ופרקטיקה ובתשוקה לתפישת תכנון שלמה-Total Design. 
לקריאת תקציר המחקר יש ללחוץ כאן


אדריכלית גלי דר-ויזל // הדימויים החזותיים של בתי העם: זיכרון אדריכלי פרטי, קהילתי ולאומי 1933-1973
מחקר בהנחיית ד"ר עדינה מאיר-מריל וד"ר אסתר גרבינר, במסגרת ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, אוניברסיטת תל-אביב מחקר זה מציע לבחון זיקות שבין דימויים חזותיים של סוגה אדריכלית, לבין תהליכים חברתיים ותרבותיים בישראל, בין השנים 1973-1933. השאלות שהוא מעלה: מחד האם וכיצד מייצג הדימוי האדריכלי פרט, קהילה ולאום, ומאידך האם וכיצד הוא בונה אותם. מקרה המבחן יתבסס על דימויים של תהליכי הקמת "בתי עם" ופעולתם, בחירה אשר נובעת מההטרוגניות שבמבנה ומוסד זה, רב תכליותו, וחשיבותו העצומה כאבן שואבת ומפיצת תרבות והשכלה בכל סוגי היישוב.
המחקר מתמקדת בשלושה היבטים:
1 . הדימוי האדריכלי של בית העם בשירות התנועה הציונית; אילו דימויים נבחרו להטמעת רעיונות ומסרים ואילו נזנחו? 
2 . ביטויי הקהילה בדימויי בית העם; איתור יחס הקבוצה למבנה במגוון דימויים שהופצו בפרסומים ושנשארו במסגרת פנימית, באלבומים או בארכיון. 
3. האופן בו יוצר הפרט דימוי אדריכלי של בית העם; מאפיינים יחודיים
בצילום של אדם יחיד או קבוצה לא מאורגנת ביחס למבנה. האם אימץ הפרט את ערכי הקהילה או הלאום שבנו אותו? או שמא דווקא ביחסו של היחיד ניתן לראות את הבסיס ממנו בונה הקהילה את ערכיה?
היבטים אלו יקבלו מענה מתוך זיהוי דפוסים גרפיים בדימויים החזותיים של בתי העם ובחינת קיומם של מאפיינים ייחודיים בהם.
אדריכלית גלי רד-ויזל סיימה את לימודי האדריכלות בשנת 20144. כיום סטודנטית לתואר שני באדריכלות באוניברסיטת תל אביב  כמלגאית של קרן עזריאלי ויד טבנקין, אדריכלית פעילה ועוזרת הוראה בתחום המחקר והתיעוד ההיסטורי. המחקר לתזה הינו המשך ישיר של פרויקט הגמר שלי, שעסק גם הוא בשאלות של זיכרון דרך חוויות אישיות.


המידע באדיבות אתר האינטרנט של זהזהזה - גלריה לאדריכלות


תגובות