שיקום שכונות - דימונה

שיקום שכונות - דימונהרקע:

במסגרת עבודתי עם עמותת איילים בתכנון והקמה של כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, התבקשתי להכין עבודה מקיפה, רב שלבית לשיקום שכונת שיכונים בדימונה. מטרת הפרויקט הוא שיקומה של השכונה תוך שילוב מגורי סטודנטים בה. סטודנטים שיעסקו בפעילות חברתית, הפעלת מועדונית וכד' בשכונה עצמה.
התכנית לשיקומם הפיזי של המבנים מיועדת להשתלב בתכניות שיקום השכונות של העירייה, משרד הרווחה ועמידר.
התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה, תנאי אקלים, וכד' תוך התייחסות להיבטים סוציולוגיים כגון חיי הקהילה, שיתוף ושילוב אוכלוסיה צעירה וחזקה (סטודנטים) ועוד.

שלב א' – שיפוץ דירות לסטודנטים

כמו במקומות רבים בארץ, שכונות השיכונים בדימונה סובלות מבעיות רבות:
1. מבנים חזרתיים נטולי זהות היוצרים חוסר שייכות של המתגוררים בהם.
2. שטחים פתוחים נרחבים ללא טיפול וללא מתקנים שהפכו מוזנחים לאורך השנים.
3. שטח הדירות קטן מאוד, תכנון הדירות אחיד וחדרי המדרגות צפופים, חשוכים ואינם תואמים את הסטנדרטים המקובלים היום.
4. הזנחה של כל חלקי המבנים, חוץ ופנים דבר אשר הביא את חלק מהדירות למצב שאינן ראויות למגורים.
על מנת לשכן סטודנטים בשיכונים הללו, יש להביאם למצב שיהיו אטרקטיביים וזאת, בשלב ראשון, ע"י שיפוץ הדירות המיועדות לסטודנטים ויצירת תכנית גמישה לכל דירה שתאפשר התאמה אישית וכן שדרוג משמעותי של חדר המדרגות.
השיפוץ יכלול הריסת קירות פנים, שיפוץ והחלפה של התשתיות בדירות (ביוב, מים, חשמל) ויצירת לופט עם קבועות סניטאריות.
על בסיס תכנית זו,ניתן יהיה לתכנן את הדירות בחלוקות שונות לפי צרכי הסטודנט באמצעים מינימאליים.
שדרוג חדרי המדרגות יהיה ע"י הוספת מעלית ובנייה מחדש של המדרגות.
באמצעות צעד זה, נשפר משמעותית את איכות השטחים הציבוריים בבניין ואת איכות חיי הדיירים בבניין.

שלב ב'
טיפוח ופיתוח השטחים הציבוריים
1. יצירת מקומות משחק ומפגש לילדים, נוער ומבוגרים, ימלאו את החצרות בפעילות ויחזקו את הקשר של התושבים למקום
2. בניית "קיוסקים" של פעילות שיופעלו ע"י הסטודנטים ויהוו מוקד ועוגן לפעילותם. השטחים הפתוחים שבשכונות השיכונים הינם אחד הנכסים הגדולים ביותר שקיימים בשכונות אלו, אולם, ללא תכנון, פיתוח וטיפוח, מצבם התדרדר והם הפכו לשטחי עזובה אשר אינם תורמים ואינם משרתים את דיירים השיכונים.
ע"י יצירת מקומות משחק לילדים, מקומות מפגש לנוער ולמבוגרים, ספסלים, מתקנים וכד' נהפוך את השטחים הללו למלאי פעילות ולמקום מפגש ומשחק לתושבי השכונה.
בנוסף, בניית "קיוסקים" של פעילות שיופעלו ע"י הסטודנטים, יהיו מוקד ועוגן לפעילות העמותה בשכונה ויהוו מוקד משיכה. ע"י כך יגדל נפח הפעילות בחצרות ויגביר את תחושת השייכות והזהות למקום.
הגברת תחושות אלו יבטיחו את שמירתו וטיפוחו ע"י התושבים.

שלב ג'
שיקום המבנים, יצירת מודל אב-טיפוס לשיקום שיכון טיפוסי

מודל לשיקום שיכון טיפוסי בדימונה מתמודד עם מערך הבעיות הקיימות באופן הבא:
1. הגדלת הדירות מדירות בשטח של 43 מ"ר לדירות בגודל 85 מ"ר.
2. כחלק מפרוייקט שיקוםשכונות הפועל זה שנים רבות בארץ באמצעות משרד השיכון בשיתוף עם גופים רבים, נכנסת עמותת איילים על פעילותה החברתית המבורכת לדימונה. הפעילות החברתית של הסטודנטים יחד עם השיקום הפיזי של השכונה מהווה בסיס למהלך כולל של שיקום השכונה. לצורך השיקום הפיזי יצרתי מודל לשיקום שיכון טיפוסי וכן טיפול וטיפוח השטחים הפתוחים כך שיהוו בסיס פיזי לפעילות החברתית ולקידום החברתי של השכונה.
3. יצירת 4 דגמי דירות המתוכננות באופן שמאפר גמישות מרבית בחלוקה הפנימית (בדומה ללופטים של שלב א'). ע"י שימוש בקבועות סניטריות וחדר מדרגות קבוע מחד, ו"הזזת" קו ההרחבה מנגד, נוצרו 4 דגמי דירות הניתנות לחלוקה כלפי פנים, מותאמת אישית. כלפי חוץ, קוי ההרחבה השונים שוברים את החזית השיכונית ויוצרים מצבים אנושיים ואדריכליים מעניינים ומגוונים.
4. "פירוק" השיכון ואפשרויות התכנון המותאמות אישית יוצרים זהות אצל הדייר ומחזקים את תחושת השייכות למקום.
יצירת זהות ע"י שימוש בשפה אדריכלית חדשה ואחרת.
שימוש בכלים מקומיים והתייחסות לתנאי מזג האויר של האזור:
א. הצללות עמוקות מאפשרות פתיחת הבתים אל החוץ המדברי והבוהק ובכך "הגדלת" הבית ויצירת קשר אל החוץ.
ב. התבססות על המבנה הקיים מבלי לנסות למחוק אותו לחלוטין ושימוש וחיזוק המאפיינים החברתיים של הדיירים, כקהילה המקיימת אינטראקציה יומיומית, דבר המתבטא בפתיחה החוצה והקשר בין המרפסות ואל החצר המשותפת.
ג. השראה צורנית מהנוף הבנוי של האזור, החל מהערים הנבטיות המאופיינות בהשתנות ע"י התפתחות וגדילה באופן אקראי לכאורה ועד ההתיישבות הבדואית, שאף היא מאופיינת באקראיות רבה.
ד. "קירוב" חזיתות הבתים לשטח הפתוח ופתיחתם אליו יוצרים קשר מיידי ובלתי אמצעי בין הדירות אל החוץ, בין הילד המשחק בחוץ לבין ההורה הצופה בו מהבית או מן המרפסת.

כל אלה יוצרים שפה אדריכלית מאופיינת וייחודית המתאימה למקום ושואבת ממנו. יוצרת זהות ואינה מנסה לחקות את ערי המרכז.
הקטנת השטח הפתוח שבין הבניינים יוצרת חלל עירוני פתוח נעים יותר ובעל פרופורציות הניתנות להכלה ע"י המשתמש. כמו-כן, היות והתקציבים לתחזוקת השטחים הפתוחים קטנים גם כך, הקטנת השטח תקל על טיפוח המקום ושימור המצב.

מציגי הפרויקט

  • אדר' שחר צנציפר
  • קליק לחיוג: 054-2134133
  • טלפון:
    054-2134133הצג
  • כתובת:
    מבוא זאב 5/1, רמת-גן
  • אתר:
    הצג

תגובות