חיפוש - חדשות , אל , כתבה |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בית הספר לניהול וכלכלה - נעמה מליס
6.06.11...ה בהתאמה לתכנית האב והבינוי של הקמפוס ולפרוגראמה שהוכתבה ע"י המכללה והוא מותאם לקמפוס, לא רק בנפח ובהעמדה, אלא גם בחומרים: אבן, עץ, זכוכית ובטון. הכתבה מלווה בתמונות ובתוכניות המציגות את הפרויקט במלואו. למי שלא מכיר עדיין את פרויקט ArcHeb - האתר מציג בכל יום פרויקט מהארץ ומהעולם. הכתבות מלוות בתמונות והסברים בעברית. אנחנו ב Saf שמחים לקדם כל כתבה העוסקת באדריכלות ישראלית ומקדמת את השיח האדריכלי בארץ. * התמונה המלווה מתוך הכתבה ב ArcHeb. -
בית ערבי ישראלי
24.08.11...ב יעקובסון ואמנם התמונות מראות בפירוש בית שהוא שילוב של האדריכלות הישראלית המוכרת לנו עם מוטיבים ערביים. "הבית מייצג במבט ראשון כניסה חריגה של האדריכלות הישראלית אל הכפר הערבי. מצד שני, הבית הזה מחזיר את האדריכלות הישראלית עצמה אל שנות החמישים והשישים שלה: מרכיבי בניין מטיפוס המשרבייה, שהושאלו מהערבים, שבים כעת באמצעות מתכנן יהודי אל אחד ממקורות ההשראה של האדריכלות הישראלית." כתבה מומלצת ותמונות יפיפיות. * התמונה כאן מאתר האדריכל רון פליישר -
שלושה ימים עם האדריכל אמנון רכטר
18.05.11כתבה מעניינת ומיוחדת של שיר נוסצקי מ"כלכליסט" עוקבת במשך שלושה ימים אחרי האדריכל אמנון רכטר. שלושה ימים ושלושה ראיונות שונים מוצגים בכתבה. הראשון של כתבת רדיו נורווגי ששואלת על דעתו הפוליטית, השני של ילדה בת עשר ששואלת על אביו וסבו, יעקב וזאב, האדריכלים המיתולוגים ועל השפעתם עליו, ובין לבין נכנסות שאלותיה של הכתבת עצמה ואפילו מילות ביקורת מרומזות שמובאות מפי דוברים אחרים. זאת אחת הכתבות היפות שקראתי ומתוך התיאורים והשאלות עולה בברור דמותו של ... -
העתיד מאחורינו
24.06.12כתבה מעניינת של יונתן קנטי בוואלה בודקת את הארכיטקטורה העתידנית בסרט החדש של רידלי סקוט - פרומתיאוס. עם ניסיונו של יונתן ככתב מדור האדריכלות, הביקורת היא יותר מצרך לאדריכלים מאשר לחובבי קולנוע. יונתן מתייחס בכתבה לבניינים "עתידניים" אמיתיים שנבנו - טרמינל TWA בנמל התעופה קנדי בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ועוד. הוא משתמש באדריכלות והעיצוב של הסרט כדי לאפיין את האדריכלות הדיגיטלית החדשה במבנים בתכנונם של פרנק גרי או זהה חדיד. את ביקורתו על העיצוב ... -
תולדות הדירה התל אביבית
23.05.11...ינת, עם הערות של אדריכלים והקשרים להתרחשויות בארץ ולמצב הכלכלי. מעניין לראות איך משתנה הסגנון מהאקלקטיות של שנות השלושים, אל סגנון הבאוהאוס שהגיע עם גלי העליה מאירופה ואל השיכונים, ובהמשך המגדלים. נזכרות תופעות כמו הופעתה של המרפסת, סגירתה עם המצאת המזגן וחזרתה עם הפתרון של "מרפסות קופצות", תופעות כמו שינוי החלל בחדר המדרגות והעלמותו המוחלטת עם הופעת המעלית ועוד. כתבה בהחלט מעניינת, מומלץ. * הצילום כאן מתוך הכתבה, מארכיון האדריכלות הישראלית. -
אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים
16.05.11כתבה מקסימה ב Xnet מציגה את עבודתו של האדריכל השויצרי מיכאל הנסמאייר. הנדסמאייר מזין שיטות חישוב וצורות לתוך מחשב ומקבל בצד השני אדריכלות שתוכננה בלעדיו. צורת העבודה הזו מאפשרת יצירתם של אלמנטים הנראים כאורגניים. בתמונות כאן נראית התוצאה של הזנת עמודים בסגנון דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגב... -
באר שבע על ראש שמחתי
22.03.12...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה. -
הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי
9.04.12כתבה מעולה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את סיפורה של העיר ימית. דווקא בנימה מרוחקת ולא שיפוטית מצליח מיכאל לבנות את הכתבה כסיפור מרגש שסופו הרי ידוע לנו מראש, החל מהשיקולים הפוליטיים והאדריכליים בהקמה ועד לפירוק וההריסה.אחת האבחנות המעניינות בכתבה היא הערתו של מתכנן העיר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שה... -
אדריכלות ועיצוב בתי חולים
11.04.11כתבה מאת דן אבן שפורסמה בוואלה מציגה את המגמות בעיצוב בתי חולים בארץ ובעולם. הדבר הבולט בבתי החולים שתוכננו לאחרונה היא הפיכתם ממקום שמטרתו לאפשר לרופא מכסימום יעילות (בית חרושת לרפואה, עם מיטות בסרט נע), למקום שדומה יותר למלון. מספר המיטות בחדר יורד משמעותית והשירותים הניתנים למשפחה המלווה עולים דרגה. כמובן שהמניע העיקרי מאחורי המגמה הוא כרגיל כסף. הרפואה בארץ ובעולם הופכת לפרטית יותר ויותר. טיפולים מורכבים המאושרים לאנשים דרך ביטוחי הבריאות של... -
הומור וגרם מדרגות ירוק
17.02.11...שלו עצמו ומראה לו שבעיצובי הפנים שלו שולט הלבן, אני מוצא את ההצהרה הזו הגיונית מאד. הכתבה גם מציגה יפה מאד את הדיאלוג בין האדריכל והלקוח, במקרה הזה בעלת הבית. ההתעקשות של הלקוחה על צבעוניות ועל הומור הוציאה אולי את פיצו קדם מאזור הנוחות התכנוני הרגיל (והמעולה) שלו אבל הביאה אותו לטעמי ליצירה אפילו עוד יותר מרתקת. שימו לב למעקה, לשלט ליד חדר השינה... דליקטס. כתבה מומלצת, תמונות שחייבים לראות בהגדלה - כנסו כנסו * התמונה מאתר בניין ודיור -
טבע בעיר - לקראת כנס אדריכלי הנוף
2.11.11לקראת הכנס הקרוב של האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף שייערך מחר (3 נובמבר), מפורסמת ב Ynet כתבה בה מוצגים שלושה פארקים עירוניים על ידי האדריכליות שתכננו אותם - פארק הבאסה בהרצליה, פארק רידינג בת"א וחוף שקמונה בחיפה. כל הפארקים האלה ועוד מסמנים גישה המעדיפה לשמור חלקות טבע בתוך העיר. לא מדובר עוד בפארקים עם דשא ועיצוב מסוגנן אלא, ככל הניתן, שילוב של הטבע המקורי עם טיפול עדין המאפשר את תנועת הקהל בפארק. *בתמונה - טיילת רידינג. הכתבה מלווה בתמונ... -
אדריכל לקישוט פנימי
4.09.11כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12... דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ... -
האם הרכבת הקלה בירושלים היא אמנם הצלחה?
23.04.14...תוסס לאחר שנות דעיכה רבות" אומר ל"גלובס" ניר ברקת, "הלב של ירושלים חזר לפעום ואנחנו ממשיכים להשקיע בפיתוחו ובחיזוקו. אין לי ספק שבשנים הקרובות, יחד עם הרכבת המהירה מתל אביב, תהפוך ירושלים לעיר עם התחבורה הציבורית המתקדמת והיעילה ביותר בארץ"."הרכבת היא כישלון מהדהד ולא יעזור שום שקר שמנסה ליפות את המצב!" עונה לראש העיר אחד הטוקבקיסטים. "הרכבות מפוצצות כי פשוט ביטלו את האלטרנטיבות! הציבור נאלץ להשתמש ברכבת, הוא לא בוחר אותה על פני אלטרנטיבה אחרת!"
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
