אדריכל לקישוט פנימי

כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית.

 

ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מסקיצה של אלפרד אברהםעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחים במקומם".

*בתמונה, סקיצה ממחברותיו של אלפרד אברהם.

 

מיקי סבור כי לסבו היה "סגנון אוניברסלי ונצחי, מנותק מאופנות מזדמנות" אך נועם מציין בסיום הכתבה את דעתו - "אלפרד אברהם עזב אולי את אירופה בראשית שנות ה-30, אבל נראה שאירופה מעולם לא עזבה אותו. כפי שהוא בחר לא לדבר עברית עד יומו האחרון, גם העיצוב שלו מעולם לא הצליח להתחבר ללבנט. בזמן שמעצבים בני תקופתו כמו דורה גד הצליחו לגבש שפה מקורית של עיצוב תוך התחשבות באקלים, בתאורה ובצבעוניות הייחודית לישראל, הוא נותר כאביר שמרן שמסרב להתנתק מהמסורות האירופיות."

 

כתבה מאד מומלצת, אין לנו כמעט מידע על מעצבי הפנים הראשונים שפעלו כאן ומה שנותר מעבודותיו של אלפרד אברהם מהווה הצצה נדירה אל העבר. הנה שוב הקישור אל הכתבה.
 

 

תגובות