חיפוש - חדשות , בטו , עכו |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עירוניות מקומית, מפגש #1: עכו
1.03.17... הרבה ולתנופת הפיתוח הפיזית והחברתית שהעיר חווה בשנים האחרונות".מוני יוסף הוא שחקן, במאי, ממנכ"ל וממייסדי המרכז לתיאטרון של עכו (1985). מוני הוא בוגר בית הספר למשחק בית צבי, מביים פרוייקטים בעולם, ביניהם בימוי בתיאטרון דורה בטוקיו. המרכז לתיאטרון בניהולו מוזמן להופיע ברחבי העולם וקטף פרסים רבים.איתן ג'ורג' הורוביץ' הוא אמן קהילתי תושב עכו. איתן הוא אמן רקמה ופסיפס העוסק בעשייה קהילתית בהתנדבות עם קהילות ומגזרים שונים דרך אמנות עם חשיבה אקולוגית... -
הכנס החמישי לתחבורה ותשתיות
20.05.16...רים של סטודנטים. יו"ר הכנס – מהנדס שמואל קרני. חברי ועדת ההיגוי של הכנס – מהנדס יהודה אריה, מהנדס ראובן לבאון, מהנדס אריה לבנטון, מהנדס מוטי פריד, מהנדס מישל אלבז, מהנדס רמי מנור, מהנדס פרופ' אילן ישי. דרכי גישהברכב: לנסיעה בטוחה ומהירה אנא הזינו באפליקציית WAZE את שם המלון.רכבת ישראל : מומלץ להשתמש ברכבת ישראל, בקווים ישירים מתל אביב, זמן נסיעה משוער בשעות הבוקר בין שעה וחצי לשעתיים. מתחנת הרכבת בעכו יהיו הסעות למלון בבוקר ובסיום הכנס. האוטובו... -
המעבדה העירונית
17.11.15...ימא, סיפר שהופתע לטובה מיום הכיפורים בישראל. “מעבר לקדושת היום מהבחינה הדתית, המחזה של המוני ילדים קטנים וגדולים רוכבים על אופניהם ברחובות הרשים אותי מאוד. אפשר ללמוד מזה שהציבור צמא להשתמש באופניים וזקוק לשם כך לסביבה נוחה ובטוחה יחסית. האחריות לכך מוטלת עלינו, המתכננים.” פרופ' שלוסברג שוהה בישראל עם אשתו ושני ילדיהם. "מעבר להיבטים המקצועיים רציתי לתת לילדים שלי הזדמנות לחוות את החיים בישראל, עם אנשים שונים ומגוונים. כבר הספקנו לטייל בחיפה, בייש... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12מה הופך את תל-אביב לזוהרת - וערים אחרות בישראל למשעממות? את השאלה המטופשת הזו שואל ועליה משיב האדריכל נחום כהן במאמר ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכ... -
אדריכלות של פעם - שחזור שער שכם
21.08.11...שמר הן את צורתו והן את השימוש בו במשך זמן ארוך כל כך. נמלי עכו ויפו הפכו לרקע ציורי למסעדות ורק אולי מבני הדת הגדולים יכולים להתחרות בשער שמהקמתו ועד היום משמש גם ככניסה לעיר וגם כתחילתו של רחוב מסחרי. רמת ההקפדה על הפרטים נגעה אפילו לשאלת הליכלוך. "היתה לנו התלבטות איך לנקות כי הלכלוך כבר קצת מזוהה עם ההיסטוריה של השער. חששנו שניקוי ייצור אימפקט חזק מידי ויטענו שעשינו שער חדש." אומר בכתבה האדריכל אבי משיח האחראי על השיפוץ מטעם רשות העתיקות.







