חיפוש - חדשות , גיר |1| - דף 4

...תערוכה- מנחה – תמר טוכלר –מנהלת מחוז תל- אביב, המועצה לשימור אתרי מורשת.10:00 -10:30 "שימור בחדרה - מחזון למציאות" - אדר' אבישי קימלדרוף מהנדס העיר חדרה.10:30-11:00 "זיכרונות ככלי לשיקום מבנה היסטורי- בית פיינברג בחדרה- סגירת מעגל?"- נינה רודין מנהלת ואוצרת מוזיאון החאן לתולדות חדרה.הפסקה –קפה ועוגה11:50-12:30 "אידיאולוגיה, תכנון ונוף תרבותי במושבות העלייה הראשונה"- פרופסור יוסי בן-ארצי מהחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה.12:30-13:10 " ההיבט ...

...תיים והתכנוניים על תפקוד המשתמש בחלל הפנים. הכנס המתוכנן אמור להציג ולהעלות לדיון תחום זה על אספקטים הרחבים שבו, ממאקרו למיקרו, מקובעי מדיניות ומגבשי פרוגראמות תכנוניות, אדריכלים ומעצבים ולבסוף המשתמשים. פרטים נוספים יועלו בקרוב לאתר המועצה הישראלית לבניה ירוקה. * כאשר יותר מ-20% מהעובדים במשרד מתלוננים על תחושת חנק, כאבי ראש, עייפות, או על גירויים בעיניים, באף, בגרון - סביר להניח שמדובר בתסמונת "הבניין החולה" - sick building syndrome

...ולינים. חברתי: שכונות הדרום, יפו. סביבתי: אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי אקלים. ממשל: דמוקרטיה שיתופית, יכולת התושב לעשות שינוי, פתיחות המערכת העירונית למשוב. דיור בר השגה: מצוקת דיור, הגירה שלילית וחיובית, מגדלים. תוכנית המתאר כקונספט: התייחסות לנושא המיפוי, תכנון לעומת התחדשות טבעית. הקריאה היא רב תחומית ומיועדת לאמנים, אדריכלים, מעצבים, מוזיקאים, כותבים ויוצרים, ובעצם לכל מי שרואה עצמו שייך למרקם העירוני. פרטים מלאים כאן:

בבלוג ארכיבלנדר מספר חנן פרץ על ביקורו וחוויותיו ממוזיאון היהודים בברלין בתכנונו של דניאל ליבסקינד. המוזיאון היהודי בברלין נוסד בשנת 1933. בשנת 1938 הורה השלטון הנאצי על סגירת המוזיאון כחלק מחוקי נירנברג. בשנת 1975 הוקם "האיגוד להקמת המוזיאון היהודי". המוזיאון עצמו נפתח בשנת 1978 כחלק מאגפי מוזיאון ברלין. בשנת 1999 הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי דניאל ליבסקינד במרכז ברלין. חנן כותב על הביקור במקום: "ללא ספק ליבסקינד ...

...עין חרוד לפרטים נוספים אוצרי התערוכה: יובל יסקי וגליה בר אור סגירה: יום רביעי, 30 במרץ 2011 ציטוט מדברי האוצרים על התערוכה: "רעיון השיתופיות והשוויוניות בא לידי ביטוי קודם לכל בעיקרון התכנוני של שיתוף במרחב המכיל את כל הפונקציות היצרניות והצרכניות של החיים, חקלאות, תעשייה, תרבות, חינוך, בריאות ועוד. למעשה הקיבוץ הוא מרחב אחד ללא חלוקות ובעלויות, נעדר מגרשים פרטיים וגדרות, המכיל את כל ממדי החיים ונמצא בבעלות קולקטיבית של חברי הקיבוץ."