אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...