אנו נוהגים היום לכנות הדפסה של תוכניות בנייה 'העתק אור', למעשה היום כבר לא מדובר בהעתקה אלא פשוט בהדפסה דיגיטלית מתוך קובץ מחשב במכונת הדפסה דיגיטלית בפורמט רחב.
אבל המקור של הביטוי 'העתק שמש' או 'העתק אור' מגיע משיטת הדפסה היסטורית שאחד המרכיבים בה הקרנה בהלוגן אולטרה סגול חזק כדי להמחיש את האור החזק בו השתמשו בתהליך.
הטכנולוגיה התקדמה מהר מאוד אבל אנשים לא משתנים מהר ואנו רגילים
להשתמש במונחים שהיו לנו רגילים לא מזמן כדי לתאר תהליך שאינו קיים כבר אבל נותן
פחות או יותר את אותם תוצאות.
כך אנשים רגילים לפעמים לומר "הלכתי לישראל" כאשר למעשה הוא טס לישראל
במטוס ולא הלך כל הדרך ברגל.
היום אנו משתמשים עדיין במונחים כמו "העתק אור" כדי להמחיש שירות או
מוצר שאנו מבקשים אבל למעשה מתכוונים לתהליך הדפסה טכנולוגי שונה.
אז מה היה התהליך בו השתמשו פעם ?
קודם כל בעצם השאלה כבר טמונה תשובה שיכולה להמחיש את ההבדל בין
התהליך שהיו עושים בעבר לתהליך שעושים כיום.
בעבר היו מעתיקים, כלומר היה ציור מקורי והיו משתמשים בו ובאמצעותו כדי לייצר העתק של הציור המקורי. בלי המקור לא היה אפשר להוציא לאור הדפס. תמיד היה צריך את המקור ולהפיק ממנו עותק מועתק.
היום אין צורך במקור, לפחות לו בצורה שאנו רגילים לראות ציור מקורי.
היום המקור יכו להיות קובץ ממוחשב ואפשר לשלוח אותו דרך המייל ממקום למקום בעזרת
רשת האינטרנט. המקור הוא קובץ ממוחשב דיגיטלי שהמכונה מתרגמת לציור ומדפיסה אותו
ב
הדפסת לייזר או הזרקת דיו. יכול להיות שחור, כחול או הדפסה צבעונית.
איך זה היה עובד, ומה מקור השיטה של העתקת אור?
העתקת אור היא שיטת הדפסה כאמור ע"י העתקה של המקור.
תהליך העתקה נעשה ע"י שימוש בחומרים כימיים רגישים לאור. התהליך כולו נרשם
כפטנט ונקרא תהליך אוזליד.
תהליך האוזליד הוא תהליך הדפסה תמונה פוזיטיבית על נייר מסרט או מדיה שקופה. זה דומה ליצירת פוטוגרמה רק ע"י שימוש בנייר מיוחד בטיפול כימי שנקרא אזוליד.
נייר אוזליד - ozalid נקרא כך על
שם חברה בריטית שהמציאה אותו ורשמה אותו כפטנט.
אוזליד זה בעצם אנאגרם (אותיות הפוכות או קריאה מהסוף להתחלה) של di-azol.
זאת אומרת di ו-azote.
Di - זה
כמובן תרגום של שניים, ו- Azol זה בעצם Azote שהוא בעצם
ידוע כ- Nitrogen
היסוד השביעי בטבלה של מנדלייב, שהוא החנקן. מולקולת החנקן
מורכבת משני אטומי חנקן הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי משולש (N≡N) ומסומלת כ-N2 זהו היסוד בעל המסה האטומית הקטנה
ביותר ביחס למספר האלקטרונים שלו.
ה- di-azolהוא
מרכיב חנקני כפול RN=NR המשמש בייצור חומרי
צביעה. על כן, נייר אוזליד זהו נייר רגיש לאור בגלל האלמנטים הדיאזוליטים
שבו.
התהליך של הרפרוגרפיה (העתקה של מדיה גרפית) עובד כך, מניחים נייר שקוף עם ההדפס אותו צריך להעתיק שיכול להיות בעצם פילם נגטיב או פוזיטיב צמוד לנייר האוזליד תחת וואקום וחושפים אותו להקרנת אור הלוגן אולטרה סגול חזק .
אחרי חשיפה של בין 15 שניות ל-5 דקות מוצאים את נייר הדיאזולד ומפתחים אותו בעזרת אמוניה.
השימוש העיקרי שלו היה עבור יצירת עותקים של ציורים בהנדסת חשמל, מכונות אזרחיות, תוכניות אדריכלות ותוכניות בנייה. התהליך הזה גם שימש עבור הגהה מכיוון שהיא מייצרת תמונה קרובה מאוד לעבודה המוגמרת.
תהליך זה מייצר תמונה כחול או שחור על נייר לבן. זהו בעצם תהליך העתקה מונוכרומטי ומכונה העתק אור או העתק שמש כפי שציינו בגלל השימוש שנעשה באור כדי לחשוף ו'לשרוף' את נייר הדיאזולד. התהליך הזה עדיין קיים כיום ונמצא בשימוש נרחב במדינות מתפתחות.
בישראל ובארצות מתקדמות אחרות חלה התקדמות טכנולוגית בכל ענף קדם הדפוס ובמחשוב של כל התהליך קדם הדפוס עד למדפסת שגם היא עברה התפתחות טכנולוגית וממשיכה גם כיום להתפתח. היום מכון העתקות אור משתמש במדפסות דיגיטליות בפורמט רחב כדי להדפיס תוכניות ולרוב מתוך קובץ מחשב.
אם תהליך הדיאזולד היה פרי פיתוח בריטי והתקדמות טכנולוגית אמריקאית. היום הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים בתחום נזקף לזכותם של המוחות הישראלים ובראשם היזם ואיש העסקים בני לנדא שפיתח את מכונת האינדיגו וממשיך גם כיום להשקיע במחקר ופיתוח בתחום במעבדות סודיות אי שם ברחובות עם צוות של 150 אנשי פיתוח וטובי המוחות הבינלאומיים מתחומים שונים.
