לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על הדייר עצמו.
__img__* שכונת מתחם: נאות אשלים, ראשון לציון. צילום: מיכאל יעקובסון
חתוקה מבקרת את התהליכים הכלכליים- פוליטיים- חברתיים המשפיעים על תכנון השכונה ואף מתווה שתי דרכים לקידום תכנון שכונות מיטבי יותר ומסכמת: "המחאה הפוליטית של קיץ 2011 בישראל הייתה קריאת כיוון ראשונה בהכרה שיש צורך לחשוב מחדש על מצב עניינים זה ועל חלוקת המשאבים ולעבור מהתבוננות סקטוריאלית לתפיסה הוליסטית ה
ת כל חלקי החברה".למרבה הצער גם אנו מסכימים עם תגובתה של יעל בפרסום המקורי: "הכתבה מעניינת מאד, הניתוח ברור. אך לצערי האלטרנטיבה לא בהירה. לא מבחינה ערכית ולא מעשית".
