והיום מציגים - אדריכלות משעממת
הינה שוב עושה יעקובסון שמות, והפעם אף לא היה צריך לצאת את גבולותיה של תל-אביב הקטנה: "תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים."
__img__
מהביקור המאכזב במוזיאון הוא עובר לדון במתחם שרונה הסמוך:
"אמנם כל המרפסות עדיין עומדות במקום ונראות יציבות מלמטה, אבל המרכז המסחרי שמופיע בסרטון השיווק של 'שרונה מרקט' כמ

ק חיים, הוא למעשה מרתף בטון סגור ואטום, שרק פס צר פתוח בו לשמיים. משני קצותיו הוא לא מוביל לשומקום ומעניין מאד יהיה לראות איך הוא יתפקד כשיאוכלס ויפתח כולו לציבור. בינתיים הכל בטון, ואת פיתוח הנוף שתכננו משרד אדריכליות הנוף צורנמל-טורנר לא ניתן לראות. את המגדלים החדשים שמתאפיינים בחוסר מעוף ואולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."
להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר.
יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי.