מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:
"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגל
צורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים.
מ. יעקובסון מנדב פרטים מרתקים העולים מעולם האדריכלות- באשר לתפיסת היהדות בתפוצות באופן כללי, וכיצד קורה שקהילה שאינה בהכרח יהודית, שוקדת לא מעט כדי ליצור "בית" למורשת היהודית.
מתוך הכתבה:
"תהליך התכנון, לדברי לאראנז'יירה, החל בעבודה של צוות יועצים ומומחים לתרבות יהודית, שנרתמו לפרויקט בהזמנת העירייה, ועימם 
נמנתה ד"ר כרמן באלסטרוס מאוניברסיטת אבורה, מומחית מובילה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל."
"בעוד שהצוות התמקד בצד התוכני, האדריכל התמקד בקריאת 'ספרות נרחבת על הנוכחות היהודית בפורטוגל ובספרד וספרות על התרבות היהודית, עם דגש על התרבות היהודית הספרדית ונוכחותה בחצי האי האיברי' ".
