לפעמים צריך פשוט לעשות כיף... למי שעוד לא ביקר, התערוכה של אלכס שוודר: "קיר לקיר, רצפה לתקרה" (אוצרת: מאירה יגיד-יחימוביץ') מוצגת עד 26.7 באגף אניאס ובני שטינמיץ לאדריכלות ועיצוב, מוזיאון תל-אביב לאמנות.
performance architecture על פי אלכס שוודר מבוססת על הרעיון שיחסים בין חללים "כבושים" וסובייקטים כובשים, הם חדירים. כלומר, סובייקט קודם כל תופס/ת את הסביבה, ואז משתנה לפי התפיסה הזו. בתורו, הוא משנה את הסביבה כך שתתאים לפנטזיה שלו. התהליך הזה, ממשיך עד שמאבק הסובייקטים והאובייקטים מייצר ארכיטקטורה אשר בה התייחסות לשניהם כנבדלים אינה רלוונטית. (מתוך האתר של שוודר)
יעקובסון ב-Xnet: "הדרך שבה אנשים מבינים את העבודה תלויה לדעתי באנשים עצמם", מסביר שוודר. "העבודה נותנת להם כיוון שמשתנה כל הזמן, וכך נוצרים קשרים. כל אחד מביא איתו רעיונות משלו, וחווה את המבנה באופן שונה ממשתמש אחר".
שוודר לא ביקש ליצור מתקן משחק. בשונה מיצירות קודמות שלו, שבוחנות את התקשורת בין המשתמשים בהן, העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר בין המבקר היחיד לבין המקום. "הדרך שבה אנשים מבינים את העבודה תלויה לדעתי באנשים עצמם", מסביר שוודר. "העבודה נותנת להם כיוון שמשתנה כל הזמן, וכך נוצרים קשרים. כל אחד מביא איתו רעיונות משלו, וחווה את המבנה באופן שונה ממשתמש אחר".
__img__
אני סימנתי לי ביומן!
