טיפים לרצפת בטון במגזר התעשיה

רצפות בטון חשוף משמשות בישראל בעיקר את מגזר התעשיה. עד שנת 2000 רצפות לתעשייה ומחסנים לוגיסטיים יצקו בשיטת ה"דמקה". המשטח חולק לקוביות והיציקה "דילגה" בין  קוביות שהוכנו מראש בגודל של כ- 100 מ"ר.


לאחר מכן הבינו שניתן לשפר את השיטה המסורבלת והאיטית ועברו ליציקת שטחים צרים וארוכים בשטח של כ 200 מ"ר. המעבר ליציקות צרות וארוכות נוצר בשל הצורך להגדיל את שטח היציקה, לצמצם את מספר התפרים מול שיטת ה"דמקה" וכדי לדייק ברמת המישוריות של משטח הבטון.

כיום בעזרת ציוד מכני ניתן לצקת ברציפות שטחים של עד 1500 מ"ר.

 

השינוי בשיטת היציקה נבע גם מדרישות ייחודיות למגזר התעשיה שבו נהוג להשתמש במלגזות לשינוע פנימי. עד לא מזמן צויידו המלגזות בגלגלי אויר בקוטר גדול. היקף הגלגל אפשר למלגזה לדלג בקלילות על הפסקות היציקה מבלי לגרום נזק לתפר הבטון או הפרעה לתפעול המלגזה.

 

בשל סיבות שונות הפסיקו יצרני המלגזות את השימוש בגלגלי האוויר הגדולים ועברו להשתמש בגלגלי "וולקולון" קטנים וקשיחים. הקשיחות, קוטר הגלגל והמטען גרמו נזקים לתפרי היציקה וערערו לא פעם את המטען. 

 

בעיות מסוג זה גרמו לי לחפש את השיטה או הפתרון האופטימלי לרצפות בטון ברחבי העולם. ההמלצה הראשונה שאני שמח לשתף היא האמירה: "סוף מעשה במחשבה תחילה."

- נשמע מובן מאליו, אבל לאחר עשרות שנים בתחום  האמינו לי, המובן מאליו לא תמיד שכיח.

 

אני ממליץ כבר בשלב התכנון, הרבה לפני יציקת המשטח, לאפיין ביסודיות את השימוש, התנאים וסוגי הלחצים והשחיקה דרך סדרת שאלות, לדוגמא:

 

האם הרצפה תשמש מחסן לוגיסטי לאחסנה בגובה מעל 10 מ'?

האם מדובר במפעל לתעשייה רטובה?

איזה חומרים עלולים לבוא במגע עם משטח הבטון?

מה סוג המכונות וציוד שיחובר לרצפה בדרך קבע?

באיזה תקנים המפעל צריך לעמוד?

 

שאלות אלו נועדו לעזור לאפיין את משטח היציקה מול הלקוח עוד בשלב התכנון. לא פעם מגלים מאוחר מדי שתכנון לרצפת מפעל לא בהכרח מתאים לרצפת מחסן לוגיסטי וההפך. רצפת מפעל לתעשיה רטובה לדוגמא, דורשת תכנון מוקדם של שיפועים וניקוזים בהספקים שונים. העלות של הפיכת רצפת מפעל מתפקד לרצפה משופעת יקר לאין שיעור מתכנון וביצוע יציקה משופעת ומנוקזת מלכתחילה. שוב, לא מדובר באירועים חריגים בנוף הבניה הישראלי.

 

טיפים נוספים: בכל שיטות היציקה נקפיד על הפרדה בין הרצפה לקיר בעזרת פלציב בעובי 10 מ"מ.

ברצפת מפעל, מוסך ואולם כללי ללא יעוד ספציפי נתכנן יציקות בשטחים גדולים ככל האפשר כדי להגיע למשטח רציף עם מינימום תפרים. אם לא הייתי ברור עד עכשיו, התפרים הם החוליה החלשה במשטח הבטון.

 

בתכנן רצפה למחסן לוגיסטי יש לתכנן את רצפת הבטון בשיתוף פעולה צמוד ליועץ המידוף בשל חשיבות רמת הדיוק הנדרשת ברצפה והאפשרות לתכנון תפרים סמויים מתחת למדפים. כמו כן יש לתת את הדעת על הפרדה וניתוק בין משווה הגובה לרצפת המחסן.

 

כיום ניתן לצקת משטחי בטון בשטחים גדולים של כ- 1000- 1500 מ"ר ברמת דיוק של 2 מ"מ ללא תפרי דמה. יציקת שטחים גדולים אלו מושגת באמצעות סיבי פלדה אשר מחליפים את הזיון הקונבנציונאלי ברשתות ברזל. 

 

שיתוף הדוק בין יצרן סיבי הפלדה לקונסטרוקטור מאפשר תכנון בהתאם לעומסים- עומסים דינמיים,  עומס רגל מדף ולקבוע האם ברצפה יהיו תפרים כמה והיכן. תכנון מוקדם ושיתוף פעולה הם הסוד להוזלת עלויות התחזוקה ושיקום רצפות  בטון. מקווה שהטיפים יעזרו בהמשך בדרך.

 

 

אשמח לענות על כל שאלה בנושא,

 

בברכה,

ניב בן יצחק

מנכ"ל סילימור ויועץ לרצפות בטון

www.silimor.co.il



המאמר באדיבות

  • סילימור
  • קליק לחיוג: 08-9797121
  • טלפון:
    08-9797121הצג
  • כתובת:
    תקומה 1, א.ת רמלה
  • אתר:
    הצג

תגובות