מיכאל יעקובסון שוב חוזר לאוניברסיטת תל אביב ולבניין שרת למדעי החינוך שתוכנן על ידי צמד האדריכלים החשוב והנשכח איליה בלזיצמן ואנדרי לייטרסדורף.
מראש הוא עונה למבקרים: "נכון, זה נראה כמו בניין הסתדרותי שכולם כבר למדו לשנוא: זה אפור, זה מדכא,
זה משעמם. את אותו דבר אפשר לומר על מונדריאן, פולוק או רותקו. האפור של לייטרסדורף-בלזיצמן עטוף בירוק ששתלו כאן צמד אדריכלי הנוף יהלום-צור, הסדר והארגון הולמים היטב את החינוך הנוקשה לו הטיפו בעבר ולכן בניין שרת הוא לא בניין חינוך אלא הוא מייצג תקופה. ואת זה אני אוהב."
כרגיל הכתבות של יעקובסון עוסקות בתיעוד, חומר הסטורי מארכיון מחלקת ההנדסה של אוניברסיטת תל אביב מוצג בצורה נוחה וקריאה. כולל תוכניות, הערות הסטוריות והתרשמויות אישיות. מיותר לציין כמה אני אישית מפרגן ונהנה מהפרויקט "חלון אחורי" שפשוט מתעד מבנים ואדריכלות ישראלית בדרך נגישה ומעניינת כל כך.
