כמה מילים על העיר באר שבע

שתי כתבות מענינות התפרסמו החודש ומציגות את הבעיתיות בעיר באר שבע. הראשונה, ראיון עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' בו הוא מתווה את התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה.

 

זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קולוניה סגורה ונוכחותם בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטודנטים המרוכזות יחד "כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכירות, מה שגורם לירידה ברמת התחזוקה, למטרדי אשפה, רעש וחניה וליחסים עוינים עם האוכלוסייה המקומית הוותיקה."

המחקר מציע כמה צעדים שיפזרו את הקולוניה בצורה טובה יותר בעיקר על ידי שיפור מערך הנגישות לאוניברסיטה ותכנון של מגורי סטודנטים ברחבי העיר.

 

בכתבה האחרת, ראש העיר באר שבע מציג בצורה מאד יוצאת דופן את תוכניותיו. בניגוד לראשי ערים אחרים, ממש נשמע שיש לו מושג לאן הוא רוצה להגיע. היעדים שלו מדידים והוא לא תולה את הכל ב"מיתוג" או בפרויקטים גרנדיוזים. הבעיה הראשונה של העיר על פי דניאלוביץ' היא תעסוקה. "אבל לא סתם תעסוקה - תעסוקה איכותית. אני ממש מגדיר את זה בצורה מאוד-מאוד ברורה: תעסוקה איכותית לאנשים הצעירים שמסיימים את הלימודים באקדמיה המאוד מפוארת שלנו כאן." הבעיות הנוספות לדעתו הן דיור ותחבורה למרכז וגם כאן יש לו מיקוד - דיור איכותי ויוקרתי ותחבורה שתגיע לתל אביב בקו ישיר ומהיר.

בסטודנטים אגב ראש העיר לא תולה מנוף לשינוי, את האוכלוסיה החזקה הראשונית הוא מקווה לקבל מהפרויקטכמה מילים על העיר באר שבעים הצבאיים שיביאו לעיר את עיר הבה"דים ושני אשכולות טכנולוגיים.

 

אישית אני לא חושב שראש העיר צודק בניתוח חלק מהבעיות. לדעתי הכיוון שלו נכון ובחלק מהמקרים אפילו ראוי להערצה (למשל בדחיית תרומות לפרויקטים שלדעתו לא ישרתו את היעד) אבל אני חלוק לגבי חשיבות התחבורה למרכז והמינוף האפשרי שיתקבל מצה"ל.

ובכל זאת, מאד מעודד לגלות ראש עיר שמוכן למהלך ארוך וקשה, שיודע שיכול להיות שהמטרה תזוז וגם לוחות הזמנים ומסיים את הראיון בהצהרה "התוכנית היא לעשר שנים, אבל גם עם בעוד שלוש או ארבע שנים נאריך אותה - זה יהיה בסדר. גם 65% מתוך 100% זה הרבה יותר טוב מכלום." אני בעדו.

המאמר באדיבות

תגובות