הומור ואדריכלות בדרך אל הים

סדרת כתבות וידאו ב Xnet מבטיחה להציג לנו את הדור הבא של האדריכלים בארץ ומתחילה עם משרד דרמן ורבקל והפרויקט "בדרך אל הים" שהוקם במסגרת הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני בבת ים. המיצב, שנבנה במקור כפרויקט ארעי לימי הביאנלה בלבד, זכה להצלחה ציבורית כה רבה עד שהוחלט לאמץ אותו כאלמנט של קבע, להנאת תושבי בת ים.

 

לטענת ורבקל, ההצלחה של "בדרך אל הים" נובעת מההקפדה של המשרד לשלב בין מחקר לפרקטיקה: "המטרה שלנו הייתה לבנות מרחב ציבורי אינטראקטיבי, שאפשר לשנות על-פי הצורך. במבנים שהצבנו לאורך הטיילת אפשר היה הומור ואדריכלות בדרך אל היםלשבת בשקט ולראות את השקיעה, לעשות מסיבה או לראות סרטים. הרעיון היה להציג פרויקט ניסיוני שבוחן אפשרויות של פעולה במרחב. לפני פתיחת הביאנלה הייתה ספקנות רבה וחשש שאנשים לא ישתפו פעולה. לשמחתנו, הופתענו מאוד לטובה – הפרויקט הפך למגרש משחקים למבוגרים, לצעירים ולמשפחות, ונפלא לראות כמה הוא שימושי ואיך הוא משתלב בחיים האינטנסיביים של הטיילת בבת ים. הפרויקט הוכיח עד כמה נכונה התיאוריה שאומרת שמשחק הוא חלק מהמציאות שלנו, ולא לוקסוס".

 

מעניין לקרוא את דעתם של אדריכלים שהתחנכו בחו"ל והתחילו בעבודתם שם על הדרך בה עובדים בארץ. כצפוי, יש להם מה להגיד על היתרונות והחסרונות של האילתורים הרבים מצד אחד לעומת היתרונות והחסרונות של תכנון איטי, מסודר ומובנה.

 

לטעמי האישי הפרויקט בטיילת בבת ים מסכם את יכולותיו של המשרד הרבה יותר טוב מהמלל בכתבה. החסרון העיקרי במרבית הכתבות ב Xnet הוא המנעות הכתב מדעה אישית, ביקורת או מחמאות. לטעמי "בדרך אל הים" נשאר כמבנה קבע בגלל המיקום הנכון שלו, הביצוע המוקפד והמשחק שיש בו. כל אלה נזקפים בהחלט לזכותם של האדריכלים. הם לא חיפפו ברמת הביצוע "כי זה רק לשבוע", הם ידעו איך לבצע משהו פשוט מאד לכאורה אבל מדוייק ומהנה.

 

צילום מתוך הכתבה - יובל טבול

המאמר באדיבות

תגובות