שתי כתבות של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגות את ההצעה שנבחרה לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה ואת שתי ההצעות האחרות שהגיעו לגמר.
הביאנלה לאדריכלות בוונציה היא אירוע מרכזי באדריכלות העולמית והביתנים הישראלים זוכים בה לתהודה רבה. בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בעשור האחרון היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר, טולה עמיר ובשנה שעברה היו אלה יובל יסקי, וגליה בר-אור.
השנה נבחרה הצעתם של האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם, לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה, שתיפתח בספטמבר 2012. התערוכה תעסוק בהשפעות האמריקניזציה על האדריכלות הישראלית משנת 73 והלאה ושמה הזמני הוא 'נושאת מטוסים'.
אח
ת ההצעות שהגיעו לגמר ולא זכו היתה הצעתם של האדריכלים איתי פריצקי ופאולה ליאני והאוצר אמנון ברזל הנקראת "חולפת עם החשיכה". ההצעה מתארת, את החוויה הפרטית והציבורית של החלל העירוני במהלך הלילה.
ההצעה המעניינת ביותר לטעמי היתה ההצעה השלישית - הצעתם של האדריכלים ד"ר רפי סגל, יונתן כהן ומתן מאיר, הנקראת "ערי ים ערי חול". סגל התראיין טלפונית בכתבה והסביר כי ההצעה מתייחסת לישראל "מבחוץ" באמצעות הים התיכון והנגב :"אנחנו מציעים להבין את המגע של ישראל עם הים התיכון כחלק ממערכת גדולה יותר. ההצעה היא לא להסתכל על הים התיכון כעל גבולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב."
לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום.
* התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
