נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר.
הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו מעברים שחוצים מתחת ובין הבנינים, מעברים צרים יחסית ומקורים ברובם. בעוד שבצרפת ובאירופה כולה נבנו המעברים האלה מתוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך 
במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית.
אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד?
אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".
