אדריכלות, דיור ומהפיכה

עבר סוף שבוע קצת סוער מכדי שנוכל להתעלם ממה שקורה - מחאת הדיור בר ההשגה צוברת תאוצה ועולם הבלוגים האדריכליים רותח. יואב לרמן בבלוג התל אביבי שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן.

 

"העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועדות מחוזיות, מקומיות וארציות יבקרו בעיר האוהלים, כל עוד היא עומדת על תילה, ואולי ישכילו ללמוד משהו על עירוניות וכיצד היא נוצרת. מי יודע, אולי בפעם הבאה שהם יתכננו איזשהו קשקוש חד-גוני בשכונת סביוני זוכמיר ג', הם יזכרו בשמחת החיים שראו בעיר האוהלים וישאלו את עצמם מה באמת אנשים מחפשים בחייהם."

 

קל להסחף בלהט של ההפגנה, מה גם שהנושא ברור וצודק אבל לפני שהייתי תולה את האשמה במתכנני תל אביב אני חושב שכדאי להרחיב את המבט. יש הפגנות דומות ביוון, בפורטוגל, בבריטניה ואפילו בגרמניה. אם מסתכלים אצלנו בשנה האחרונה רואים שמשהו קורה מאז הפעילות להורדת מחיר הדלק ועד למהפיכת הקוטג' שהדהימה את כולם. זה לא קשור לדיור, זה לא קשור לפייסבוק. זה קשור הרבה יותר למה שקרה במצרים וטוניס וסוריה, יש ריח של מהפיכה באוויר וכולו מגיע מאותו המקום - צעירים משכילים עניים.

 

עד לשנים האחרונות הייתה השכלה אקדמאית כלי בעזרתו יכולת להבטיח לעצמך עתיד יציב אבל המצאדריכלות, דיור ומהפיכהב השתנה. אחוז המובטלים בקהל הזה גבוה, ישנם רבים הנסמכים על ההורים וכמעט כולם עובדים בשכר נמוך. כשקהל משכיל כזה נתקל בחוסר מנהיגות ואופק כלכלי חסום, יש פיצוץ. מאחר והנושא לא באמת קשור לאדריכלות, אני מפנה אתכם למאמר בנושא בדה-מרקר.

*התמונה אגב מטוניס ולא מרחוב רוטשילד.

תגובות