סתם בית או עיצוב ישראלי?

כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב?

 

הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשסתם בית או עיצוב ישראלי?ען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..."

אבל אם מסתכלים על הבית מזהים אותו כישראלי. משהו בעיצוב צועק את זה. בדיוק כמו שאנחנו מזהים ישראלים בחו"ל עוד לפני שהם מתחילים לדבר עברית. משהו בעמידה, בלבוש משרד לנו - הוא משלנו.

 

ניסיתי לנתח לעצמי למה הבית הזה ישראלי כל כך ונראה לי שהדברים מסתכמים בכמה אפיונים:

לא מודרני וקר. הסגנון אפור והנקי מאפיין את העיצוב הבינלאומי ולמרות שהוא נפוץ גם בארץ, אם הדירה הייתה כזו לא הייתי יכול להגיד עליה "ישראלית".

אקלקטי - פסל עם מאפיינים הודיים ליד פסלים מדליית אל כרמל, שולחן עץ כבד עם כסאות אלומיניום קלים ועוד.

חומרים "ישראליים" - קירות בהירים מאד, נישות גבס, חלונות בלגיים, ריצוף... איזו דלות חומר שמרחפת על הבית כולו.

 

אני חושב שאנחנו צריכים לעצור לפעמים ולהסתכל גם על בתים כאלה. העין שלנו כבר עייפה מהמראה הזה ולכן זה נראה כמעט "לא מעוצב" אבל אלה המקומות שבהם אנחנו גרים ושאותם הלקוחות רוצים.

תגובות