שרון רוטברג מספר בבלוג שלו על העיר ניו אורדוס שבסין, עיר שיש בה הכל - מבני ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר.
"ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מנופים. העיר הוקמה במרחק של כמעט חמישים קילומטרים מהעיר אורדוס (הישנה), עיר חדשה משנות החמישים בתהליכים שונים של בנייה מחדש. יוזמי ני
ו אורדוס קיוו להפוך את העיר לבירה של האזור המדברי והקשה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי."
אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
