האם המגמה האקולוגית במוסדות התכנון דוחקת את מתכנני הנוף מההחלטות החשובות בפרוייקט?
כתבה בדה-מרקר מציגה את הקונפליקט שנוצר בין אדריכלי הנוף שרוצים לעצב ולשפר שטחים פתוחים ובין האקולוגים המנסים להקפיא את הקיים.
גן השלושה (הסחנה), פארק אשכול והסנטרל פארק בניו יורק, אלו הן דוגמאות למקומות בהם הנוף נראה טבעי אך הוא מתוכנן כולו. טיפול אינטנסיבי כזה בגנים הולך ופו
חת בשנים האחרונות ובכתבה מעלה האדריכל זאב מרגלית את האפשרות ש"תם עידן עיצוב הנוף בגנים הלאומיים".
* בתמונה - גן השלושה.
מרגלית מעלה בכתבה טענה נוספת לגבי הניתוק של המתכננים מהצרכים של הציבור. (ציטוט מהכתבה): "לדעתו, חלק מהבעיה טמון בכך שהמתכננים אוהבים לתכנן שבילי אופניים, צירי טיול וכן הלאה, בזמן שרוב הנופשים והמטיילים מחפשים מקום לעשות בו על האש. לכן, המתכננים נתפשים כמנותקים ואליטיסטים, ובדרך מפספסים את ציבור המבקרים".
