המקרה של מוזיאון הסובלנות מציג דילמה לא פשוטה. התכניות של משרד חיוטין הם שאושרו בוועדה ולהן ניתן היתר הבנייה. לפי כך, לא ניתן כעת להציג תכניות אחרות מבלי להתחיל מחדש את כל תהליך האישורים. באופן עקרוני י
תכן מצב בו ימשיכו העבודות על פי התכנון של חיוטין גם ללא הליווי שלהם. לא תהיה זו הפעם הראשונה בה פוטר אדריכל במהלך פרויקט. השאלה במקרה הזה אינה רק של זכויות היוצרים אלא יותר של זכויות השימוש. בהחלט יכול להיות מצב בו זכויות היוצרים שייכים לחיוטין אבל זכויות השימוש ניתנו למרכז ויזנטל המקים את הפרויקט.לזכויות היוצרים וזכויות השימוש שאדריכלים מעבירים ללקוח יש פנים רבות. בבניין הבימה למשל תבע רם כרמי את הבעלות על תכנון השיפוץ בין השאר מתוקף היותו המתכנן המקורי של המבנה. האם ניתן להגביל בחוזה שכל פיתוח עתידי של בניין יבוצע רק על ידי המתכנן המקורי? עורך הדין קלינגר ממליץ לנו להסדיר את הנושא כבר בחוזה. לא רק את זכויות היוצרים אלא בעיקר את זכויות השימוש בתכניות.
