את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדריכלית שולמית נדלר.
* התמונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו.
"בית אגד הוא לא חלק מהשורה הראשונה וגם לא השניה של היצירות האדריכליות שנוצרו כאן בשנות הששים." אנו עונים בציטוט של מיכאל יעקובסון שסקר את המבנה
9%D7%A7%D7%98-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%98-%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93/" target="_blank">ברשימה לפני שנתיים. "המבנה בחזותו הכללית מזכיר שיכון רכבת ולכן אין פלא שהנדלרים לא כל כך התפארו בפרויקט הזה. בחוברת שהוציא המשרד לפני מספר שנים, רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
