כמה אחידות? כמה ייחודיות?

מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...

בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ערים רבות כגון יוקנעם, נהריה, כרמיאל, עכו, כפר סבא ועוד - שהבינו את היתרון המרכזי בכמה אחידות? כמה ייחודיות?בנייה אחידה. אחידות יכולה ליצור תחושה של סדר, טיפוח, ניקיון, שוויון, קהילה ושייכות, והיא יכולה לתרום רבות למעמד העיר ולתחושת היוקרה".
"האחידות והתכנון שמאפיינים את העיר יוצרים מראה נקי ויפה, וניתן להבחין בהקפדה גבוהה על האסתטיות - שמעלה את יוקרת העיר". מוסיפה מיכל בן שבת, מנהלת מדור מחלקת בינוי ופיתוח מודיעין.

אם תחשבו על הערים בהן נהניתם מהרחובות והמקומות הציבוריים תגלו שבדרך כלל יש בהן אחידות גבוהה ועם זאת אי סדר מסוים. פאריז, פראג, לונדון גם הן מציגות חזיתות בתים כעלי אופי כמעט חזרתי לגמרי. יפו, עכו וכל כפר יווני ציורי מציגים אמנם חזיתות לא אחידות כלל אבל שימוש מאד מצומצם בחומרי גמר וצבעים. על הסקלה שבין "שכל אחד יבנה לעצמו איזו מפלצת שבא לו" ועד ל "כולם מיושרים וזהים כמו קופסאות נעליים מפס יצור", העין שלנו נהנית למצוא את הסדר כמו את הייחוד. לא יותר מדי ייחודי, לא יותר מדי מסודר. כאדריכלים ומתכנני ערים החוכמה היא לדעת מתי להקפיד ומתי להרפות.

תגובות