זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייגויות אני חייב גם להגיד ש... כן, היא בהחלט אחת ממבקרי האדריכלות החשובים בארץ.
יש כמה סיבות בגללן אני מעריך את זנדברג למרות כל חילוקי הדעות. ראשית ואולי מעל לכל - "אין לה אלוהים". זנדברג לא עושה חשבון לאף אחד, לא מתחנפת לאייקונים, לא מאמינה עיוורת בשום גורם תכנוני, פוליטי, אדריכלי או אחר. אם מוסיפים לכך את יכולת הכתיבה והסגנון והלהט המתמשך, כל אלה הופכים אותה למה שהיא, אחת ממבקרי האדריכלות החשובים שיש לנו.
אז ברכות לזנדברג על הספר החדש ואי אפשר לסיים אלא בציטוט שלה עצמה, ציטוט לוה
ט ומנוסח להפליא שנאמר כולו בנשימה אחת, שמציג את דעתה על איסוף רשימות לכדי ספר תוך שימוש בדימויים ציוריים, ושקוטל את כל הנושא בלי חשבון:"אין לי סבלנות מינימלית לאסופות של מדורים בעיתונות, לקריקטורות אקס-אקטואליות וכיוצא בהן, שמסרבים למות מוות טבעי ויוצאים אחרי שנים כספר, שמפרפר עוד כמה חודשים כמו ציטטות ואנקדוטות וכמתנות-לחגים שחונקות כמו חצי קילוגרם גרעינים מקולפים, ושנוחת לבסוף על דוכן בשוק הכרמל בעשרה שקלים החתיכה, בלי כל קשר לערכו בשוק בזמן אמת".
"העיר", 4.3.1994
