בספטמבר הקרוב תיפתח הביאנלה לאדריכלות בוונציה ויונתן קנטי מסקר במעריב את העבודה שתוצג בביתן הישראלי - "נושאת מטוסים". אם הייתי לרגע חושד שלאוצרים יש חוש הומור הייתי אומר שיש פה אירוניה מקסימה, אבל כנראה שאין להם ולכן אפשר לגחך בכיף.
אוצרי התערוכה בביתן הישראלי הם האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם. הם אלה שבחרו לעסוק בהשפעת התרבות האמריקאית על האדריכלות בישראל בארבעת העשורים האחרונים. לאחר ההחלטה הם הבחינו בין ארבע קטגוריות "שמעניקות פרספקטיבה רחבה על הקשר האמריקאי-ישראלי" : allies , signals , flotillas , imporiums ואז פנו לחמישה אמנים (שלושה ישראלים ושני זרים) וחילקו את הקטגוריות ביניהם.
אז הביתן הישראלי לאדריכלות יציג השנה עבודות של לא-אדריכלים, בחלקם לא-ישראלים, שידונו באמצעות קטגוריות בלועזית על "הכוחות החברתיים, הפוליטיים והכלכליים שבתוכם פועלת האדריכלות".
ענק! אין ספק! בתגובה לתערוכה החלטתי גם אני להשתתף ותחת הקטגוריה flotillas, שהוגדרה כ"ישויות אדריכליות המבודדות את עצמן מהסביבה המקיפה אותן" חיפשתי את המבנה הבולט ביותר בתחום בארץ. מצאתי - הר הבית... אה, shit. זה לא אמריקאי. אפשר להוסיף לו signal של McDonalds?
איי קן דו ארט מי!