ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם.

 

1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהשתנו, אלא גם הלך רוח, דרך מחשבה ותפיסה של מה ואיך מותר לבנות בישראל.

 

התופעות האדריכליות הבולטות שיוצגו בתערוכה על ידי ארכיון ועבודות אמנות עכשוויות חולקו לארבע קטגוריות –Flotillas, Allies, Emporiums, Signals. ברור לכל שהתופעות האדריכליות לכשעצמן אינן חדשות, שהרי גורד השחקים הראשון נבנה בבבל, כל עיירה ימי ביניימית היא אי מבודד וחבילות נובורישיות שבהן מטשטש הגבול בין הפרט למדינה אפשר למצוא גם בוילה רומנה שבסיציליה, אבל הכמות והעוצמה שיאן טיכי, צילום אווירי של פארק התעשייה תפן 2012

בהן הן הופיעו בישראל שאחרי מלחמת יום הכיפורים מחייבת, לדעתנו, התייחסות ובחינה שלא נעשתה עד כה.

לצורך ביסוס הטענה נבנה ארכיון מקיף וראשון מסוגו של פרויקטים אדריכליים שיצאו לדרך בשנות השבעים ואילך. האדריכלות ה"מסחרית" והפרטית, שנחשבת נחותה במסדרונות הפקולטות לאדריכלות, זוכה בתערוכה זו לבחינה מחודשת.

 

הארכיון המתועד יוצג אל מול עבודות מוזמנות של חמישה אמנים וצלמים, ישראליים ובינלאומיים, שהתבקשו להתייחס לקטגוריות האוצרותיות השונות. חמשת האמנים נבחרו בזכות הקשר והעיסוק המתמיד שלהם בחומר ובמבנים וההשקה בין עבודותיהם לבין מקצוע האדריכלות. עבודותיהם יוצגו לצד החמרים הארכיוניים, ויהוו השתקפות עכשווית של הנושאים העולים ממהם.

 

כך למשל בחן לאחרונה צלם האדריכלות הגרמני פלוריאן הולצר את הקשר בין מרכזי הקניות לבין התשתיות הסמוכות להם. לכאורה, עבודותיו מתייחסות רק למסחריות שהכתה בישראל, אולם הן משיקות גם לקשר שבין המדינה לבין היזם הפרטי וכן לאיים הסגורים שהקניונים יוצרים בלב הערים. בנוסף מצליח הולצר לחשוף את המקומות בהם המודל ה"גלובלי" מקבל ספציפיקציות ישראליות מאד.

 

התערוכה, במכוון, אינה מכריעה אם האדריכלות שכבשה את הארץ משנות ה-70 מוצלחת או בזויה. היא גם מנסה להמנע משיפוט מיידי מדי ולהחליט עבור המבקרים אם ההשפעות החיצוניות שהביאו להולדת הקניון העברי הראשון, למגדלי עזריאלי ולפרויקט תפן וכפר ורדים טובות או רעות.העמדה שמוצהרת של התערוכה היא להציג את קווי המתאר שאפשרו את יצירת הנוף הבנוי השולט כיום בישראל ולהבין את ההצלחות והכשלונות שלהם מנקודת מבט עכשווית.

 

* המאמר נכתב על ידי אוצרי התערוכה: ארז אלה, מילנה גיצין אדירם ודן הנדל.

דף הפייסבוק של התערוכה: www.facebook.com/AircraftCar

תגובות