איך מוכיחים לנו שהעיר ירוקה יותר מהכפר?
בקלות, מודדים רק את מה שרוצים ומציגים את זה יפה על מפה והנה, הוכחה!אז אני אומר, בואו נסתכל רגע על השטות הזו ונחייך יחד.
התמונה כאן בפוסט מציגה את הטענה הירוקה כך: אנו מודדים השפעה של פליטת גזי חממה על ידי מכוניות. בדרך כלל מציגים את הנתון של זיהום למ"ר (מפה שמאלית). אבל! אם נחלק את כמות הפליטה למספר התושבים, נגלה שתושב העיר יוצר פחות גזי חממה מתושב הפריפריה.
זה גם הגיוני! תושב העיר נוסע רק מרחק קצר לעבודה בעוד שתושב הפרוורים אחראי לזיהום בפקקים.
מ.ש.ל.
היכן טמון השקר?
אם קראתם את הפסקה הקודמת מהר או שמעתם את הטענה בהרצאה, סביר להניח שלא שמתם לב איך כמו קוסם, בעזרת זריזות ידיים, גרמו לכם להסתכל לכיוון הלא נכון. אז תקראו שוב, השקר נמצא כבר במשפט הראשון."אנו מודדים פליטת גזי חממה על ידי מכוניות"... רגע. עצרו.
האם גזי חממה מיוצרים רק על ידי מכוניות? מה יקרה אם נמדוד את צריכת החשמל של תושב העיר לעומת חברו מהפרוורים? וגם אם נמדוד רק מכוניות, על חשבון מי בדיוק צריך לרשום את זיהום האוויר של המשאית המביאה ירקות ופירות לעיר? על חשבון תושב הכפר (היצרן) או על חשבון תושב העיר (הצרכן)?
לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת
לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר במספר מעלות מאשר סביבתם. התוצאה היא שתושב העיר, רק מבחינה זו, משקיע הרבה יותר חשמל במיזוג וקירור. אם זה לא מספיק מסתבר שאורח החיים של תושב העיר גם הוא בזבזני באנרגיה. כן, מסעדות, אירועי חוצות, מסיבות וחגיגה, העיר בהחלט מספקת את זה וטוב שכך, אבל זה עולה באנרגיה. לתושב העיר יש יותר הזדמנויות ובדרך כלל גם יותר אמצעים ולכן הוא שורף יותר אנרגיה... כלומר פולט יותר גזי חממה.אז איפה יותר ירוק לגור לעזאזל?
כשמשקללים את כל הנתונים מגלים שהתחבורה היא רק חלק מצריכת האנרגיה של התושבים. צריכת מוצרים ושירותים מהווה חלק גדול יותר וקירור, חימום ותאורת מבנים אפילו עוד יותר. בכל אלה, ובעיקר באקלים שאינו קר, בכולם מוביל עכבר העיר.העיר אינה ירוקה. תושב העיר אחראי לפליטת יותר גזי חממה מתושב הפרוורים.
* המפה כאן מאתר המידע האמריקאי - http://htaindex.cnt.org/map/
