קשת רוזנבלום כותבת ב"הארץ" על בניין Z2 שתוכנן על ידי "מן שנער" וממוקם בצמוד למוזיאון העיצוב בחולון. קשת מנצלת את ההזדמנות ובוחנת את הנעשה באזור ואת הכיוון אליו הולכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור". הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".
מרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".
