שיקום מחצבת נחל שחורת - שלב ב'

שיקום מחצבת נחל שחורת - שלב ב'
פרויקט שיקום מחצבה במניפת הסחף של נחל שחורת, אשר נשפך אל הערבה צפונית לאילת, בשטח של כ 200 דונם.

מזמין העבודה: הקרן לשיקום מחצבות בשיתוף רשות הניקוז ערבה.
אדריכלות נוף: יעל בר-מאור, סטודיו לאדריכלות נוף.
מהנדסי ניקוז: לביא-נטיף מהנדסים.

מחצבת נחל שחורת הינה מחצבה נטושה, אשר פעלה בסמיכות לכביש הערבה (כביש 90), בכניסה הצפונית לאילת. במשך שנות פעילותה נכרו בה כמויות אדירות של חומר ואדי, אשר שימש למילוי בפרויקטי בנייה באזור אילת.

הכרייה הנרחבת במחצבה יצרה בור בסמוך לכביש. לאחר תום פעילות החציבה במקום, עלה חשש שהצפות בבור הכרייה יפגעו ביציבות הכביש. עקב כך, יזמה הקרן לשיקום מחצבות תכנית שיקום למחצבה. בשלב א' בוצעה הסדרה טופוגרפית של בור הכרייה הסמוך לכביש, כדי לטפל בסכנה הבטיחותית. שלב זה הושלם בשנת 2010. בהמשך יזמה הקרן לשיקום מחצבות את התכנית המוצגת כאן, שמטרתה לשקם נופית את יתרת שטחי המחצבה, כולל הסדרת אפיק זרימת המים כתכנית ניקוז.

הדבר הבולט ביותר בשטח המחצבה כיום הנם עמודי אדמת נחל בגובה עשרות מטרים, עליהם תלויים עצי שיטה מתים. בעבר חייבו את מפעיל המחצבה לשמור על העצים אך לא על סביבתם, וכך הם נותרו מנותקים ונדונו להתייבש. בזכות תנאי האקלים הם נותרו לעמוד כפסלים המרמזים למבקרים במקום על ההיפוך הטופוגרפי שנוצר במחצבה. העצים נבחרו לשמש כעוגן לעיצוב מחדש של הטופוגרפיה במסגרת תכנית השיקום, וישמשו כמוקד לנקודות תצפית.

המים מהווים מפתח לשיקום המערכת האקולוגית, התכנית מציעה שימוש בטכניקות שהתגלו בנגב והוגדרו על ידי ארכאולוגים כ"חוות מי נגר", להקטנת סחף הקרקע והגברת חלחול מי שיטפונות אל מי התהום. האמצעים כוללים יצירת אזורי חלחול באפיק עצמו על ידי שימוש בסכרונים, ושימוש בסוללות עפר נמוכות להכוונת המים במדרונות.

תכנון הטופוגרפיה נעשה על פי עיקרון שימוש בחומרים מן האתר עצמו. נעשה מאמץ להימנע מעודפי מילוי בעבודות העפר הנדרשות ולהעדיף מצב של עודפי חפירה. כך נמנע מצב של חציבה באתרים חדשים, ומאפשרים כרייה מהאתר עצמו (אשר הנו בבחינת שטח מופר).

התכנית קיבלה את אישור הועדה המחוזית כתכנית ניקוז, ועומדת היום (ינואר 2013)לקראת שלב התכנון המפורט.
  • כתובת:
    ז'בוטינסקי 40 זכרון יעקב, 30900
  • אתר:
    הצג