חיפוש - חדשות , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , כיווני אוויר |1|

• 

  בית ירוק בכרכור - משפחת יריב

  16.02.11
  בית משפחת יריב, כרכור תכנון וילה ירוקה. הווילה תוכננה כבית מגורים בן 2 קומות ומרתף. בעלי הבית ביקשו 'בית ירוק', בית המתחשב בסביבה בה הוא נבנה, ומשתמש בתבונה במשאבים הטבעיים באזור. התכנון הירוק בא לידי ביטוי בניצול כיווני הרוח באזור לאוורור וקירור הבית. בניית הבית בטכנולוגיה ירוקה ומחומרים ממוחזרים. שימוש במערכות מים חכמות. תכסית קרקע קטנה ככל הניתן. צרכי הלקוח: חלל ציבורי משותף, המופרד מאזור המגורים הפרטיים. מטבח נסתר מהחלל הציבו...
• 

  דירה תל אביבית בתקציב צנוע

  11.02.16
  שיפוץ דירתו הצנועה של איש חביב במרכז תל אביב (עד כמה שדירות יכולות להיות צנועות במרכז תל אביב ). הדירה עברה מתיחת פנים שכללה את עדכון המטבח וחיבורו לסלון לכדי חלל אחד עם שלושה כיווני אוויר. כך התקבל מרחב מגורים מאוורר, מואר ומוקף בירק, בתוספת כמה אביזרים חדשים וכל זה בתקציב צנוע.
• 

  וילה תלת קומתית מדורגת

  14.07.24
  ...ד לגדר. בקומה מפלס תחתון ממוקמים ממ"ד, שטחי שרות ופינת משפחה. אפשר לצאת מהקומה התחתונה אל הגינה ושטח מרוצף בקומת כניסה באזור כניסה לבית ומטבח הותקנה פרגולה קלה תלויה ללא תמיכה בעמודים על מנת לאפשר אזור מוצל ומוגן מפני גשם בכניסה לבית וגם אזור אירוח חוץ כהמשך לחלל המטבח בכל החללים למעט חדרי רחצה תוכננו פתחים בשני כיווני אוויר לפחות על מנת למקסם כניסת אור ואוויר טבעיים מרפסות שמש מוגנות בפרגולות מופנות לכיוונים שונים על מנת לאפשר מבטים לנוף פתוח
• 

  וילה דו קומתית בישוב החדש נטע

  6.04.11
  ... מבנה מגורים גדול - 220 מ"ר, המתוכנן בשתי קומות. קומת הכניסה הנה קומת המגורים הראשית של בני הבית. קומת המרתף הנה קומת מגורים נוספת. בשל הטופוגרפיה ותוכנית הבינוי, נוצרו מגרשים מדורגים המאפשרים תכנון של קומת מרתף, בעלת 3 כיווני אוויר. קומה זו חיונית מאוד, מאחר ומדובר במשפחה דתית – כיפה סרוגה. למשפחות ממגזר זה ישנם צרכים של לינה והלנה שונים מאשר רוב המשפחות החילוניות. הווילה עצמה תוכננה כמבנה פשוט וריבועי, אשר גרם המדרגות המרכזי מחלק אותו ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...