חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , וו , שיפוץ |1| - דף 5

...t מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כא...

...oPeace Middle Eastמעיינות הרי יהודה – למי שייכים המעיינות? // אדריכלית נוף צופיה רוזנר, אדריכלית נוף איריס ברנשטיין, RSBNOFמהנדס מוחמד עובידאללה, רכז 'מים ושכנות טובה', אקופיס הרשות הפלסטינית, תושב בתירגיא קב ונקי, מ"מ יו"ר הוועדה הישראלית למורשת עולמית של אונסקועל הדובריםמעיינות ההר. תרבות נוף משותפת ורציפה בגבולות משתנים // גילת ברתנא, רכזת אגן שורק, EcoPeace Middle Eastגילת ברתנא מתגוררת במושב מטע, אקולוגית (M.Sc.) ומרכזת את פעילות אקופיס המזה...

...יונים' עוסקת בהזדקנותם ובהתחדשותם של מרכזי קניות וקניונים, בדגש על שימושים חברתיים ותרבותיים שמתפתחים בהם, וכוחות שפועלים בהם מלמעלה ומלמטה. התערוכה משרטטת את גלגולי התפתחותו המקומית של הקניון, את מאמצי ההתחדשות של הקניונים הוותיקים מן המאה הקודמת, את מותם של קניונים ב"עיר הקניונים" ראשון לציון, ואת תפקודם החלקי של קניונים אחרים המדשדשים מראשית דרכם בשל תכנון כלכלי או מרחבי לקוי. לידם מוצגים קניונים חדשים שנפתחו זה לא כבר ומתגלה אסתטיקה חדשה בקני...

...ת המופנית כלפי אותם כוכבי עיצוב, פוסטר מביע ביקורת ומעלה שאלות קשות באשר לעולם הקפיטליסטי בו אנו חיים ולתעשייה שבה הכל הפך להיות מהר, גדול ומופשט יותר. האם היה ראוי לתרגם את הספר הזה כעבור שנתיים מיום הוצאתו? האם הוא רלוונטי גם לקהילת האדריכלים והמעצבים בארץ? אם תשאלו אותנו, התשובה תהיה חד משמעית- בהחלט כן. שהרי אם פוסטר בספרו מעביר ביקורת על האינטרסים הכלכליים והציניים, כמו גם על הפוליטיקה המשפיעה על עבודותיהם של האדריכלים הנודעים ביותר...

...ותיות ורק תלכנה ותגדל כתוצאה מלחצים גוברים מצד צורכי מגורים, תעשיה, תיירות ופרוייקטי תשתית רחבי-היקף כגון מרכזי עיבוד לגז טבעי, מתקני התפלה ושדות-תעופה. האם אנו יכולים לחשוב מחדש על תפקידן של תשתיות, לא כאיום אלא כאמצעי לתווך אתגרים מורכבים ונוגדים-כביכול לחזית הים? האם יכולות תשתיות להוות תפיסה ברת-עיבוד לעיצוב הקישור בין העיר והים? כיצד יכולים פרוייקטי תשתית גדולים לתרום לאקולוגיה המקומית? איזה סוגים של פתרונות אדריכליים רב-מימדיים...