חיפוש - תגובות , חדשות , משאבים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , חוק , פיתוח |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
סיור שישי עירוני בנמל הדרום
24.11.162.12.16 סיור שישי עירוני בנמל הדרום"נמל הדרום" – מגה פרוייקט תשתית לאומית שהפעלתו תשפיע באופן מהותי על סחר החוץ, על פיתוח המרחב הגיאוגרפי במרכז הארץ ועל הכלכלה הישראלית. לאחר ההגעה למקום יתקיימו הפעילויות הבאות: 1. הרצאת מיכל טוכלר, מתכננת חנ"י, בנושא "עיר נמל" מהזוית הנמלית: תכנון ופיתוח נמל אשדוד וסביבתו – מסע במרחב ובזמן (לרבות מערכות תחבורה, פארקים לוגיסטיים ונושאי סביבה).2. הרצאת אדר' צביקה קורן, עורך תכנית המתאר החדשה לאשדוד (בהכנה): "עיר ... -
'דיוק ואלתור - בנייה בישראל' - הרצאה
23.02.16...ך גיסא, ביכולת "להפיק" בניין. תכנון ככלל ותכנון אדריכלי בפרט דורשים דיוק, אולם מציאות הבנייה והביצוע בארץ מחייבים יכולת אלתור כחלק מתרבות ה"קומבינה" הכללית.אדריכל שי וינשטיןמשרד וינשטין-ועדיה אדריכלים מתמחה בבניה ופיתוח באזורים רגישים מבחינה אקולוגית ונופית. מרכזי מבקרים ומרכזי חינוך, בתי חולים ומוסדות ציבוריים, מוזיאונים, יקבים, תכניות פיתוח נוף ותוכניות תב"ע ומתאר. בכולם נקודת המוצא היא האדם, המקום והיחסים ביניהם.*באדיבות המרכז האקדמי ויצו חיפה -
העיר והקניון
4.06.13"בתחרות הזו יש מנצח ומפסיד" כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".... -
קיימות או נמות?
19.02.14...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה -
קול קורא להגשת מועמדות לפרויקטים עירוניים מצטיינים
15.01.19...ות מקומיות שתכננו או ביצעו בחמש השניםהאחרונות פרויקטים ייחודיים ובעלי ערך מוסף גבוה, להגיש מועמדות ל"אות איגוד המתכננים לרשותהמצטיינת בתכנון" באחת או יותר מהקטגוריות המפורטות:. התחדשות העירונית פורצת דרך2 . תחבורה ונגישות3 . פיתוח מבני ציבור4 . פיתוח המרחב ציבורי כמשאב קהילתיכל רשות מקומית רשאית להגיש מועמדות לעד 2 פרויקטים ולא יותר מפרויקט אחד בקטגוריה ספציפית.בכל קטגוריה ייבחרו עד 4 פרויקטים למועמדות סופית שיוצגו לכ - 600 אורחי הכנס ויקבלו חשיפ... -
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13...ות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבורי... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12...ייה של הרצליה פיתוח. עיריית הרצליה הבינה שכפי שהיא מתגברת את המרכז הישן, שעיקרו מגורים, בפונקציות של פנאי ועסקים, עליה לחזק, על-פי אותו הגיון, את המרכז הקיים של פעילות העסקים והפנאי בעיר באמצעות תוספת של מגורים ותרבות. זאת, בכדי ליצור מרכז מעורב שימושים שיאפשר חיים אורבאניים, בעיר שהייתה עד לא מזמן פרבר שינה".בסיום המאמר מציג ערן את תפיסתו לגבי שימוש באוטופיה ככלי לתכנון. היא מאפשרת מבט רחוק, אופטימי ואפשרות להציג חזון אפשרי לטווח רחוק.מאד מומלץ. -
20/20/20 Play/ground ירושלים
5.03.17...ביום חמישי 9.3.2017 בשעה 18.00.עמותת האדריכלים והמרכז לעיצוב אורבני ירושלים מזמינים אתכם לסדרת הרצאות בנושא תכנון ועיצוב עירוני בירושלים פתיחה: אדר' שלמה אשכול, מהנדס העיר ירושליםאציק נידם, ראש מנהל תפעול, עיריית ירושלים – פיתוח וניהול מערך השטחים הפתוחים המתכוננים בעירשי וינשטין/גיל ועדיה, אדריכלים, 'וינשטין ועדיה אדריכלים' – עיצוב במרחב פתוח: המקרה של עמק הצבאים אמיר לוטן, אדריכל נוף, 'מוריה סקלי נוף ואדריכלות' – שכבות בתכנון: על תכנון הפארק ... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...ושבים גבוהה והם יכולים לשכור עורכי דין, אין כיום תוכנית שתעבור בלי שכח "נימבי" כלשהו יעמוד מולה.היכולת המוגברת של התושבים לבלום תוכניות היא מבורכת לעתים אבל יש לה מחיר. המחיר הוא הקפאת המצב הקיים בעיר וחוסר יכולת פיתוח. לא רק ליזמים, גם לעירייה עצמה. דוגמה מוחשית ביותר היא תכנית 3700 לפיתוח צפון העיר. זה סיבוב התכנון השלישי וכבר שנים לא מצליחים לבצע אותה. אפילו חולדאי עם מלוא כוחו לא יכול לקדם תוכנית בלי בג"צים שיגררו עוד ועוד... ומדובר בשטח ריק. -
תחבורה היום ומחר-מקדמים תחבורה בת קיימא
13.06.16...אזורית גב׳טל מילס, מנהלת ביה״ס לבנייה ירוקה, המועצה הישראלית לבניה ירוקה9:40 > מושב I מר אביעד שר שלום, יועץ קיימות, השותפות לקיימות אזורית | תחנת הרכבת - ממטרד לנכס ד״ר יודן רופא, מרצה בכיר בתכנון ערים, המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, והמכון לחקר סביבה ואנרגיה באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן גוריון | עקרונות ליישום פיתוח סביב תחנות רכבת והקשיים ליישומם בישראל אדר׳ צחי כץ, מהנדס העיר מודיעין מכבים-רעות | השפעת מיקום תחנת הרכבת על העיר וחיזוק ... -
האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים
29.02.12... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד. -
פורסמו הזוכים בתחרות הפומבית לתכנון כיכר ציון
18.09.16עדן – החברה לפיתוח מרכז ירושלים, עיריית ירושלים ועמותת אדריכלים מאוחדים בישראל מודיעים בזה על תוצאות תחרות פומבית לתכנון פיתוח המרחב הציבוריבכיכר ציון בירושליםבין אדריכלים ואדריכלי נוף חבר השופטים:אדר' מיכל קימל אשכולות - יו"ר חבר השופטיםמר ניר ברקת – ראש העיר – שופטעו"ד אמנון מרחב - מנכ"ל העירייה – שופטאדר' שלמה אשכול - מהנדס העיר – שופטאואדר' עופר מנור – אדריכל העיר - שופטאדר' נוף ברברה אהרונסון - שופטתאדר' יהושוע גוטמן – שופטאדר' אריה גונן – מ... -
התחדש לי?
21.02.14...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...