חיפוש - חדשות , אדריכלות-נוף , ביקורת , ברוטליזם |1|

מיכאל יעקובסון עולה לי על העצבים. בעיקר כי הוא כותב ביקורת אדריכלות יותר טוב ממני. אני רוצה לנצל את הפוסט האחרון בבלוג שלו כדי להסביר מה לדעתי צריכה להיות ביקורת אדריכלות ולאחל לו שישבור את כל האצבעות ולא יוכל להקליד יותר.ביקורת אדריכלות ופוליטיקהאדריכלות אינה פוליטית. רגע, אני מבקש שוב מכל מי שהולך לקפוץ, לחכות עוד שנייה עד לסוף הטיעון (אסתי זנדברג, תעזבי את הסכין).ברור שהקמת מבנים, שכונות, כבישים, עמודים וגדרות הן מעשה פוליטי. אבל המעשה הפוליטי...

מיכאל יעקובסון ממשיך בסיוריו בבלוג והפעם מבקר בתיכון ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור...