חיפוש - פרטי בנין , תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , אח , בינוי ערים , ספה |1|

• 

  אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג

  14.03.11
  במקום שבו אירית רחמים מהישרדות היא "אדריכלית אירועים", משרד הפרסום אדלר חומסקי מכין תוכנית אב תיירותית לאילת. לא אדריכל, לא מהנדס העיר, אפילו לא מישהו מקומי... משרד פרסום תל אביבי הוא זה שמכין תוכנית אב לעיר. כמה עצוב לקרוא את הכתבה על תוכנית האב התירותית של אילת. תוכנית שהוכנה על ידי משרד הפרסום אדלר - חומסקי. כמו תמיד אצל משרדי פרסום הדוח אומר:1. המצב קשה.2. נדרש שיפור אמיתי וגם שיווק.3. בואו נעשה שיווק.אני מת ממשרדי הפרסום האלה. כמה פעמים ...
• 

  שמונה מתכנני ערים מציגים את העתיד

  13.03.11
  במסגרת פרויקט מיוחד של "הארץ - גלריה" ראיין נועם דביר מהנדסי ערים על ישראל האוטופית שלהם. שמונה מהנדסי ערים בעלות פוטנציאל צמיחה התבקשו לתכנן את עירם, כפי שהיו רוצים לראות אותה. הבקשה הייתה להתנתק מהבעיות הבוערות על סדר היום, מהעדר התקציבים ומההתגוששויות הפוליטיות, ולדמיין כיצד תיראה העיר האידיאלית שלהם מבחינה פיסית, חברתית, תרבותית וכלכלית. המכנה המשותף לערים היה שהן בפריפריה ונמצאות לפני זינוק אפשרי. קרית שמונה, עכו, נצרת, יקנעם, אשקלון, או...
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  מתחם "סינג סינג" באילת הוא אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים ...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...רגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחי...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  ... לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפרי...
• 

  העיר במספרים

  21.02.11
  תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...
• 

  יום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראל

  10.02.13
  ...גוררים במטרופולין, לא בערי פיתוח, לא בקיבוץ ולא במושב. העיר הבינונית – זו שהפכה ממועצה לא גדולה, ממושבה או מקומץ שכונות לעיר – היא המקום שבו חי רוב מעמד הביניים בישראל.למרות חשיבותן הדמוגרפית, הפוליטית והכלכלית, עד לפני שנים אחדות נעלמו הערים האלה מן העין במחקר האקדמי ובתודעה הציבורית. יום העיון "להחזיר את האמצע למרכז", שייערך באוניברסיטת בר-אילן ב-יום חמישי, 14 בפברואר, מבקש להציב את הדיון בערי האמצע במרכז השיח האקדמי ולבחון את המציאות העירונית ...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  "מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה

  11.09.11
  ...ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קרוב, ואם הילדים יכולים להסתדר בכוחות עצמם, אזי גם כל האחרים, כולל קשישים. איתי בוחן את השכונה בה הוא גר ומפתה את כולנו לחשוב כך גם על השכונות בהן אנחנו גרים. נוכחות טבעית של ילדים ברחוב היא מדד טוב למקום שטוב לחיות בו. ... ואם יש ארטיקים?- עוד יותר טוב!!
• 

  כנס ערים מבטיחות ומקיימות חולון 2011

  29.03.11
  ... ניהול ותפעול ערים, חינוך וחקיקה, טכנולוגיות מתקדמות ובעיקר יצירת מחויבות אישית של כל תושב ליישום מתודות מקיימות בכל תחומי החיים, הובילו למהפך של ממש בערים ברחבי העולם ואף בישראל. כבר היום מתקיימות חלופות אורבאניות, מקיימות ואחראיות יותר המאפשרות מילוי צורכי ההווה של התושבים, מבלי לפגוע באיכות חייהם של הדורות הבאים. עיר מקיימת טומנת בחובה הבטחות רבות: הבטחה לפיתוח לטווח ארוך, תוך יצירת איזון בין הצרכים החומריים והרוחניים של התושבים לבין שמירה על...
• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  כמה אחידות? כמה ייחודיות?

  18.03.12
  מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע...
• 

  להצטופף בבקשה

  1.06.11
  ...ם עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במקום כך שהמרחק בין אנשים לאנשים ובין אנשים להזדמנויות יהיה קטן מאוד." בסיום הכתבה היא מסייגת "צפיפות עירונית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה ומתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר. אולם יש עוד שלושה כלים נוספים חשובים לא פחות לקיומה של עיר משגשגת: נגישות גבוהה, עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות." מומלץ לקרוא.
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...שדות מוקשים סוריים שהוקמו לפני 1967. פינוי המוקשים מתרחש, אולם ממזרח לו נמצא 'קו הסיוע' שבו מוקשים ותעלות נגד טנקים המקשרות בין התלים. זהו איזור מבצעי שבו לא החל פינוי המוקשים. מבחינת מערכת הביטחון, ההתייחסות אל השטח היא כאל אחת מהשתיים: יש או אין מוקשים. לפי קצב פינוי המוקשים, 51 דונם בחודש, תהליך הפינוי יארך 120 שנה. "אני מציע לראות במגבלה סוג של הזדמנות. הלא מדובר בשטחים פתוחים, היכולים לשמש עתודות קרקע לעתיד. יש לנו 17,000 דונם של שדות מוקשים...