חיפוש - חדשות , אי , ערים |1| - דף 2

• 

  להצטופף בבקשה

  1.06.11
  פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ...
• 

  הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי

  9.04.12
  ...ר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שהממסד בונה והן לא מתפתחות בקצב של השוק הפרטי".ומוסיף הכותב כי "בחשבון אישי 30 שנה אחרי הריסת ימית אומר דרוקמן שהיום היה מתכנן את העיר אחרת, היות והשכיל להבין שהממסד יודע לבנות עיר על פי נוסחאות החסרות את "הקצב התרבותי" שממנו צומחת תרבות חיים עירונית".כתבה מרתקת, לכו לקרוא.
• 

  בניה מסורתית ואורבניזם חדש

  4.02.11
  בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש...
• 

  כמה אחידות? כמה ייחודיות?

  18.03.12
  ...ם זאת אי סדר מסוים. פאריז, פראג, לונדון גם הן מציגות חזיתות בתים כעלי אופי כמעט חזרתי לגמרי. יפו, עכו וכל כפר יווני ציורי מציגים אמנם חזיתות לא אחידות כלל אבל שימוש מאד מצומצם בחומרי גמר וצבעים. על הסקלה שבין "שכל אחד יבנה לעצמו איזו מפלצת שבא לו" ועד ל "כולם מיושרים וזהים כמו קופסאות נעליים מפס יצור", העין שלנו נהנית למצוא את הסדר כמו את הייחוד. לא יותר מדי ייחודי, לא יותר מדי מסודר. כאדריכלים ומתכנני ערים החוכמה היא לדעת מתי להקפיד ומתי להרפות.
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  ...השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבוריים עפ"י סוגי יישוב, מגזר אוכלו...
• 

  ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.

  12.02.12
  ...לוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית, א...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה ...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  ...מאמר ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכן... מה אני יכול להגיד על זה... מלבד "____" המתבקש?(בנקודה זו מגיעה התנצלות ממני, יובל כרמי, לנחום כהן על הביטוי...
• 

  דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה

  8.02.12
  ...ל כהן מפרסם בבלוג "הרחובות שלנו" את העבודה של קבוצת מרחב ביצירת תוכנית אלטרנטיבית לשכונת מנשיה. מחר (7.2) יתקיים בקבוצה דיון מתקדם יותר וקהילת המתכננים מוזמנת."אם אתם מעוניינים לקחת חלק בסיום תכנון רשת הרחובות המוצעת, בואו להאיר ולהעיר על הסקיצה המצורפת ולהציג שינוים מנומקים." כותב יובל, "במפגש נשאף לסיים את שלב זה של התכנון ונתחיל בתהליך יצרת קוד תכנון מפורט לרחובות הספציפים, קביעת גובה, אחוזי בניה, חזית רחוב, שימושים מעורבים ומתחלפים ועוד. כמו ...
• 

  למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?

  4.02.13
  ...ימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצם ...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  שלושה מאמרים התפרסמו לאחרונה ברשת ובכולם שבחים לשינוי אזור הבריכה בכיכר רבין. איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי , הוא האחראי להצלחה השקטה ומעניין לקרוא את השבחים שחולקים לו אנשי המקצוע והמבקרים במקום. אליאב מהבלוג "הרחובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש ...
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  ...לדעתם. מרחב הוא הארגון היחיד בישראל כיום המתמקד בשינוי הסביבה העירונית ופועל לפיתוח מדיניות וכלים ליצירת שינוי. במאמרים מצטרפת התנועה למחאה הציבורית על מצב הדיור במדינת ישראל וטוענת שהמצב אליו הגענו, של מחסור בדיור סביר בערים בישראל, נובע מכישלון מערכות התכנון לאורך שנים. המאמר מנתח את הסיבות שהובילו למשבר וגם מציע לממשלה צעדים אופרטיביים של ממש לפתרונו:ציפוף עירוני בערי הפריפריה, שינוי תמ"א 35 המגבילה את רמת הצפיפות המותרת. קידום תכניות בתוך...
• 

  הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב

  15.02.11
  ...קדמיה, עובדים קהלתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל לערים משגשגות שטוב לחיות בהן. מרחב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת להיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא.
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו...