חיפוש - בד , כתבה |1| - דף 5

• 

  עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ

  4.11.13
  עובדות, מראות, היסטוריה, מתכונים מנצחים מחדר האוכל ,ותיעוד של אתר ההנצחה היפיפה של חיליק ערד בקיבוץ שובל. שוב מעניין לקרוא על ההקשרים האדריכליים, האסתטיים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, ה...
• 

  10 הערים החכמות ביותר באמריקה

  25.11.13
  ... 10 הערים החכמות ביותר מבין ערי צפון אמריקה: בראש הרשימה, לפני ערים כבוסטון, סאן-פרנסיסקו וניו-יורק, ניצבת סיאטל העיר בה צמחה אמפריית תוכנות המחשב - מיקרוסופט, וגם יצרנית המטוסים הגדולה בעולם - בואינג (מ. יעקובסון פרסם השבוע כתבה מעניינת אודות הקמפוס המתוכנן והמרשים של אמאזון בעיר). "ערים כיום זקוקות לפתרונות של המאה ה-21 כדי להתאים את עצמן לאוכלוסייה הצומחת ובאופן שלא רק ישמור על איכות החיים, אלא ישפר אותה. ערים חכמות מגלות דרכים להיעשות ליותר י...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש עם כיפת זכוכית בלי כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש ...
• 

  סגנון מותאם ללקוח או סגנון אישי?

  30.01.11
  כתבה של דקל גודוביץ מציגה מקרה מעניין של שני בתים שתוכננו על יד האדריכל חקי זמיר. הבתים מיועדים למשפחות בהן שני הורים וזוג ילדים, בעלי מעמד סוציואקונומי דומה והם מאפשרים לבחון עד כמה האדריכל עובד לפי הסגנון המתבקש על ידי הלקוחות וכמה יש לו סגנון וטביעת אצבע משלו. בתים דומים או בתים שונים? אין בכתבה מסקנה חד משמעית לשאלה המסקרנת. ישנם בשני הבתים מרכיבים דומים, כמו החלוקה לשני גושים, וישנם הבדלים, למשל בחומרי הגמר והצבעים. דקל כותב "נראה שזמיר, ש...
• 

  שבוע הספר של האדריכלות הישראלית

  19.06.11
  כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את רשימת הספרים הבסיסית שכל שוחר אדריכלות ותרבות ישראלית רוצה בספרייה. חלק מהספרים הם תיעוד של אדריכלים מסוימים ונכתבו על ידם או על ידי משפחתם וככאלה נטולי ביקורת, רק מיעוטם של הספרים נכתבו מתוך ראייה רוחבית או בחינה של תהליכים. גם בכתבה מצויין הפער בין עבודת האדריכלות המעניינת הנעשית בארץ לכמות הספרים הנכתבים עליה בעברית, לצערי אני לא חושב שהפער הזה יסגר בעתיד הקרוב. אז הנה הרשימה בקצרה: 1. המאבק לעצמ...
• 

  שיתוף פעולה בין אלקסלסי משטחים מעוצבים ופלרם

  23.01.12
  ...פיתוח תחום עיצוב הפנים ובדגש על מחיצות דקורטיביות. בשיתוף פעולה עם "סטודיו אלקסלסי", הלוחות השקופים הסטנדרטיים בעלי תכונות השקיפות והעמידות, מקבלים שדרוג במראה באמצעות טכניקות הדפסה היוצרות מראה חלבי, אטום ושקוף. בשילוב הדפסות תלת-מימדיות המקנות למשטח מרקם טקסטרלי ייחודי. ההדפסה היא דיגיטלית בצבעי UV. משטחי האקריליק מהווים אלטרנטיבה חדשנית ובטוחה לזכוכית נוכח עמידות גבוהה בהלם (Impact), שקיפות ומשקל, כאשר היישום וההתקנה זהים לזכוכית.
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  האם חשבתם פעם מהי בעצם התחדשות עירונית? נכון, פיתוח שטח פה, ריצוף שם, גן שעשועים חדש, ערוגה, ספסל.. אך מה עם המובן הרחב יותר של המילה?זו בדיוק התשובה שמנסה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכל...
• 

  בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה

  28.03.11
  נועם דביר פרסם כתבה מקסימה ב"הארץ" על בית הסטודנט החדש באוניברסיטת חיפה. הבניין החדש הוא חלק משיפוץ נרחב שעוברת האוניברסיטת לאחר שנים של קיפאון. השיפוץ כולל חידוש של חלק מהמבנים המקוריים אך גם בניית מספר מבנים חדשים. את בית הסטודנט החדש תיכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. משרד חיוטין אדריכלים הוא אחד המובילים בפרויקטים ציבוריים בארץ. בין השאר תיכננו את בתי המשפט בעיר התחתית בחיפה (2003), את בניין הסנאט באוניברסיטת באר שבע (2004), את תיאטרון ...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...דרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה לא נוגע. מה לנו ולהגדרות בעלות על נכסים? אבל כל מי שעוסק בתכנון עירוני ובמרחבים ציבוריים חייב להיות ער לעובדה שמבנה הבעלות הוא שיקבע איך תתנהל התחזוקה לאורך זמן ואיך יצירתו האדריכלית תיראה לאחר כמה שנים.ולכיכר אתרים כנראה יש יותר סיכוי להיפגע מסקאד מאשר לעבור שיפוץ.
• 

  חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?

  2.02.14
  האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ...
• 

  ביקור במוזיאון היהודים בברלין

  16.02.11
  ...ר בגרם המדרגות שאתה יורד למטה אתה מרגיש את החומרים התאורה והשפה האדריכלית הידועה של ליבסקינד משפיעים עלייך, ונותנים לך תחושה של חוסר יציבות." הוא גם לא חוסך ביקורת "אני חייב לציין שסכמת התנועה בין המיצגים ובתערוכות היא לא ברורה- ואתה מוצא את עצמך הרבה פעמים מבולבל איפה היית ולאן אתה הולך, והאם פספסת משהו? אני לא יודע אם זה חלק מרעיון המבנה והאם הוא יעיל או מעצבן?" כתבה מומלצת - מוזיאון היהודים בברלין | דניאל ליבסקינד *התמונות מתוך הכתבה
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  ...שנבחרו אינם נועזים מידי אלא משתלבים בחזיתות הבניין הפשוט למדי, ומעניקים לו חיים ועניין. השטחים שנצבעו נבחרו בקפידה מתוך חלקי החזית השונים, באופן מאופק מבלי 'להשתולל' בצביעת חזיתות שלמות, וזאת במטרה לשמור על הרשמיות של בית ספר." במאמר מצוטטים גם (כמובן) ד"ר רחל זבה וצביה הורטנר שפרסמו מאמרים בתחום השפעת הצבע במבני החינוך. מרכיב הצבע נתפס בדרך עלל כמשהו עיצובי בלבד אבל חשוב להכיר את השפעתו על החושים וההתנהגות. * צילום - משה כהן, מתוך הבלוג.
• 

  מורשת האדריכל אריה שרון

  5.06.11
  כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet סוקרת את אתר האינטרנט החדש, המציג את המורשת של האדריכל זוכה פרס ישראל אריה שרון (1984-1900). "שרון היה אחד האדריכלים הפוריים והמשמעותיים בדור המייסדים הישראלי" נכתב בכתבה, "הן כעצמאי והן כשותף במשרד אדריכלים (יחד עם זוכה פרס ישראל בנימין אידלסון, ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון). הוא אחראי בין היתר לבית הקולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף ולבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כמו גם לשכונת בתי אטריום בנצרת עילית. שרו...
• 

  שיא חדש - 21 שנים בועדה המחוזית

  14.08.11
  כתבה בדה מרקר מספרת על התהליך הארוך... ארוך... שעברה תוכנית מתאר בוועדה המחוזית. שי זלצר הגיש בשנת 98' תוכנית מתאר הקמת מבנים בשטח חוותו. הדיון נגרר עד שכעת בית המשפט ביטל החלטות של רשויות התכנון שפסלו אותה. העניין אפילו חמור יותר משנראה מאחר ובוועדה המחוזית התוכנית נפסלה בטענה שהיא נוגדת את תמ"א 35. אלא שהתוכנית הוגשה לפני 21 שנים ותמ"א 35 אושרה לפני 6 שנים. "מחדלה של הוועדה המחוזית היא שמנעה את אישור התוכנית", קבע שופט בית המשפט המחוזי, נוע...
• 

  Ynet מדברת על אדריכלות ב Xnet

  4.04.11
  ...ות מגזיני יותר וחדשותי פחות. אם Ynet אמור לעסוק בחדשות עצמן, המגזין החדש רך יותר ומלא קלילות וקצף, שילוב של "גיא פינס" עם "לאשה". כאדריכלים (ואנשים שלוקחים את עצמם ברצינות גדולה מדי), קצת מוזר לנו למצוא את מדור האדריכלות בין כתבה על ליהי מהאח הגדול למתכונים לחג אבל הי! זה יותר טוב מכלום. במרבית המדורים באתר רכשה קבוצת Ynet אתרים, בלעה אותם פנימה וסגרה את המקור. המצב אינו כזה במדור האדריכלות עבורו הם פנו למיודענו מיכאל יעקובסון מהבלוג "חלון אח...