חיפוש - בינוי , מכר , רנו |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר במספרים
21.02.11תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ... -
שכונת הבאוהאוס האמיתית
26.01.11...רגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ניכור. הימנעות מתחימה של חלל וההימנעות מיצירה של 'מקום' קונקרטי וחד-פעמי לטובת חללים חזרתיים הפתוחים זה לז... -
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ... -
דיפו רכבת קלה, ירושלים
22.09.14תכנן דיפו (מוסך וחניון הרכבות) עבור הקו השני (ירוק) של רכבת קלה, ירושלים. -
כמה אחידות? כמה ייחודיות?
18.03.12...יון, קהילה ושייכות, והיא יכולה לתרום רבות למעמד העיר ולתחושת היוקרה"."האחידות והתכנון שמאפיינים את העיר יוצרים מראה נקי ויפה, וניתן להבחין בהקפדה גבוהה על האסתטיות - שמעלה את יוקרת העיר". מוסיפה מיכל בן שבת, מנהלת מדור מחלקת בינוי ופיתוח מודיעין.אם תחשבו על הערים בהן נהניתם מהרחובות והמקומות הציבוריים תגלו שבדרך כלל יש בהן אחידות גבוהה ועם זאת אי סדר מסוים. פאריז, פראג, לונדון גם הן מציגות חזיתות בתים כעלי אופי כמעט חזרתי לגמרי. יפו, עכו וכל כפר ... -
תוכנית גוננים התחדשות עירונית
3.10.11יום חמישי, 6 אוקטובר 2011, 18:00 אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים עמותת אדריכלים מאוחדים בשיתוף עיריית ירושלים וחטיבת בית המודל מזמינה להצגת התוכנית להתחדשות בשכונת גוננים, ירושלים. בתוכנית: דברי פתיחה של מהנדס העיר – אדריכל שלמה אשכול. הצגת התוכנית – אדריכלים קרלוס פרוס, דן קינן בהשתתפות נציגי לשכת התכנון מנחה – אדריכלית עליזה ארנס ועד סניף ירושלים. נשמח לראותכם ! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ... -
על כיכרות עירוניות ותחבורה
31.03.11פרופסור דני גת כותב בבלוג "הרחובות שלנו" על כיכר דיזינגוף ועל כיכרות בכלל. עיתוי הפרסום קשור כמובן לסקר שעורכת עכשיו עיריית תל אביב ובו נשאלים התושבים על החלופות האפשריות לשיפוץ הכיכר. "מעשה הנבלה בתל אביב – האונס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". ... -
לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז
27.07.11...שוב אחוזי בניה, חיזוק השכונות הותיקות הנמצאות במרכזי הערים, ביטול תקן המחייב חנייה לכל דירה, שינוי תקן ההפרשות לשטחי ציבור, בניית מגוון רחב של דירות למגורים במקום דירות יוקרה הומוגניות.פיתוח תחבורה ציבורית יעילה זמינה ונוחה, בינוי מסביב לרכבת ומערכות תחבורה עתירות נוסעים. עמותת מרחב היא גוף אדריכלי שיש לו שורשים תיאורטיים מוכרים והינו חלק מאסכולה גדולה המציגה תפיסה מסויימת לבינוי ערים. הגם שאני לא תמיד מסכים עם הניתוחים שלהם לגבי הסיבות או דר... -
השדרות של תל אביב
9.02.11פוסט של אליאב ב"רחובות של גיין" מביא סקירה הסטורית של השדרות העיקריות של תל אביב: "אם שואלים את התל אביבי המצוי היכן נמצאת השדרה המרכזית של העיר, סביר להניח שהתשובה תהיה בין רחוב הרצל וכיכר הבימה, היינו – שדרות רוטשילד. מי שמכיר את האזור טוב יותר יידע אולי להגיד ששדרות ח"ן הן בעצם המשכן הטבעי של שדרות רוטשילד; ומי שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונג... -
מגדלים בירושלים
29.10.12"תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו... -
להצטופף בבקשה
1.06.11פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ... -
מן שנער יתכננו את באר שבע
8.08.11חדשות Xnet מגלות שמשרד מן - שנער נבחר לתכנן את תוכנית המתאר לעיר באר שבע לשנת 2030. מן-שנער זכו במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. במכרז התמדדו עשרה צוותי תכנון, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל וכלל יועצים ממקצועות שונים - כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים ועוד. המתמודדים האחרים במכרז היו נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים ו... -
"מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה
11.09.11"מבחן הארטיק? רעיון גאוני בפשטותו : שכונה היא טובה אם ילד בגיל שמונה יכול לצאת לקנות לעצמו ארטיק, ולחזור הביתה לפני שהארטיק נמס לגמרי". האדריכל איתי הורביץ מתרגם רשומה מעניינת של לנור שכנזי, כותבת בלוג ניו יורקי ומוסיף מספר הערות משלו. ההכרה המתפתחת של מתכנני ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קר... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...