חיפוש - חדשות , שונות , בינוי ערים , בר , רנו |1|

• 

  אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג

  14.03.11
  ... גדול. עצוב לי בשביל העיר אילת שתסיים את הסיפור בכמה מליונים פחות ועם אתר אינטרנט ותירוץ של "אמרנו שרק שיווק לא מספיק" ממשרד הפרסום. עצוב לי בשביל התושבים של העיר שימשיכו לסבול "מיצוב ומיתוג" על חשבון ניקיון ותחזוקה. עצוב לי שעמותת האדריכלים, ארגון האדריכלים, קבוצת האדריכלים וכל שאר הגופים שאמורים לוודא שלמקצוע הזה תהיה איזו השפעה יושבים בשקט. כמה מפתה היה לשים פה תמונה של אירית רחמים בביקיני... האדריכלית המפורסמת ביותר בארץ כיום.
• 

  שמונה מתכנני ערים מציגים את העתיד

  13.03.11
  ...ת הפוליטיות, ולדמיין כיצד תיראה העיר האידיאלית שלהם מבחינה פיסית, חברתית, תרבותית וכלכלית. המכנה המשותף לערים היה שהן בפריפריה ונמצאות לפני זינוק אפשרי. קרית שמונה, עכו, נצרת, יקנעם, אשקלון, אופקים, דינונה ואילת, כולן עשויות להיפך בתוך כמה שנים ליעד אטרקטיבי למגורים ותעסוקה ומכולן נדרשת פעולה של פיתוח מושכל עם שינוי תדמית. הכתבה מסקרנת אבל... התמונה המצורפת מציגה את דעתי על כוחם של מנהדסי העיריה והתוכניות שלהם. קישור לכתבה - שיחת העיר
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  מתחם "סינג סינג" באילת הוא אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים ...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...נה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ההוצאות שלהם יזנקו. מבחינה כלכלית, עדיף להם בהרבה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  ... השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפריפריה, במקרים של בעלויות מרובות על הקר...
• 

  העיר במספרים

  21.02.11
  תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...
• 

  יום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראל

  10.02.13
  יום חמישי, 14 פברואר 2013, 09:00 - 18:00אולם פלדמן אוניברסיטת בר אילן, רמת גןיום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראלכשליש מתושבי המדינה – 2.5 מיליון איש – לא מתגוררים במטרופולין, לא בערי פיתוח, לא בקיבוץ ולא במושב. העיר הבינונית – זו שהפכה ממועצה לא גדולה, ממושבה או מקומץ שכונות לעיר – היא המקום שבו חי רוב מעמד הביניים בישראל.למרות חשיבותן הדמוגרפית, הפוליטית והכלכלית, עד לפני שנים אחדות נעלמו הערים האלה מן העין במחקר האקדמי ובתודעה הציבורית. יום העי...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  "מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה

  11.09.11
  ...ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קרוב, ואם הילדים יכולים להסתדר בכוחות עצמם, אזי גם כל האחרים, כולל קשישים. איתי בוחן את השכונה בה הוא גר ומפתה את כולנו לחשוב כך גם על השכונות בהן אנחנו גרים. נוכחות טבעית של ילדים ברחוב היא מדד טוב למקום שטוב לחיות בו. ... ואם יש ארטיקים?- עוד יותר טוב!!
• 

  כנס ערים מבטיחות ומקיימות חולון 2011

  29.03.11
  ...ת זו נראית עתה אפשרית יותר. תפישות אקולוגיות מתקדמות, המשלבות מנגנוני ניהול ותפעול ערים, חינוך וחקיקה, טכנולוגיות מתקדמות ובעיקר יצירת מחויבות אישית של כל תושב ליישום מתודות מקיימות בכל תחומי החיים, הובילו למהפך של ממש בערים ברחבי העולם ואף בישראל. כבר היום מתקיימות חלופות אורבאניות, מקיימות ואחראיות יותר המאפשרות מילוי צורכי ההווה של התושבים, מבלי לפגוע באיכות חייהם של הדורות הבאים. עיר מקיימת טומנת בחובה הבטחות רבות: הבטחה לפיתוח לטווח ארוך, ת...
• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  ...י הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבוריים עפ"...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק)
• 

  כמה אחידות? כמה ייחודיות?

  18.03.12
  מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע...
• 

  להצטופף בבקשה

  1.06.11
  פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמרה את הדברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט...