חיפוש - חדשות , מאמרים , בינוי ערים , נדל\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\ן |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג
14.03.11במקום שבו אירית רחמים מהישרדות היא "אדריכלית אירועים", משרד הפרסום אדלר חומסקי מכין תוכנית אב תיירותית לאילת. לא אדריכל, לא מהנדס העיר, אפילו לא מישהו מקומי... משרד פרסום תל אביבי הוא זה שמכין תוכנית אב לעיר. כמה עצוב לקרוא את הכתבה על תוכנית האב התירותית של אילת. תוכנית שהוכנה על ידי משרד הפרסום אדלר - חומסקי. כמו תמיד אצל משרדי פרסום הדוח אומר:1. המצב קשה.2. נדרש שיפור אמיתי וגם שיווק.3. בואו נעשה שיווק.אני מת ממשרדי הפרסום האלה. כמה פעמים ... -
שמונה מתכנני ערים מציגים את העתיד
13.03.11במסגרת פרויקט מיוחד של "הארץ - גלריה" ראיין נועם דביר מהנדסי ערים על ישראל האוטופית שלהם. שמונה מהנדסי ערים בעלות פוטנציאל צמיחה התבקשו לתכנן את עירם, כפי שהיו רוצים לראות אותה. הבקשה הייתה להתנתק מהבעיות הבוערות על סדר היום, מהעדר התקציבים ומההתגוששויות הפוליטיות, ולדמיין כיצד תיראה העיר האידיאלית שלהם מבחינה פיסית, חברתית, תרבותית וכלכלית. המכנה המשותף לערים היה שהן בפריפריה ונמצאות לפני זינוק אפשרי. קרית שמונה, עכו, נצרת, יקנעם, אשקלון, או... -
סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה
31.05.11מתחם "סינג סינג" באילת הוא אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים ... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ... -
אדריכלות הורגת
14.04.13זה לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפ... -
העיר במספרים
21.02.11תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ... -
יום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראל
10.02.13יום חמישי, 14 פברואר 2013, 09:00 - 18:00אולם פלדמן אוניברסיטת בר אילן, רמת גןיום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראלכשליש מתושבי המדינה – 2.5 מיליון איש – לא מתגוררים במטרופולין, לא בערי פיתוח, לא בקיבוץ ולא במושב. העיר הבינונית – זו שהפכה ממועצה לא גדולה, ממושבה או מקומץ שכונות לעיר – היא המקום שבו חי רוב מעמד הביניים בישראל.למרות חשיבותן הדמוגרפית, הפוליטית והכלכלית, עד לפני שנים אחדות נעלמו הערים האלה מן העין במחקר האקדמי ובתודעה הציבורית. יום העי... -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט... -
"מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה
11.09.11"מבחן הארטיק? רעיון גאוני בפשטותו : שכונה היא טובה אם ילד בגיל שמונה יכול לצאת לקנות לעצמו ארטיק, ולחזור הביתה לפני שהארטיק נמס לגמרי". האדריכל איתי הורביץ מתרגם רשומה מעניינת של לנור שכנזי, כותבת בלוג ניו יורקי ומוסיף מספר הערות משלו. ההכרה המתפתחת של מתכנני ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קר... -
כנס ערים מבטיחות ומקיימות חולון 2011
29.03.1107 אפריל 2011, 10:00 מוזיאון העיצוב חולון, מתחם המדיטק (מפה) בכנס ישתתפו ראשי ערים ורשויות, אנשי חזון ומעשה, נציגי אקדמיה, יזמים, אנשי מדע, מעצבים ואדריכלים, אשר ידונו באידיאל העיר המקיימת ההולך ומתגשם. בדיון יוצגו דוגמאות ומקרי בוחן, המתרחשים ומתהווים בזירה המקומית והבינלאומית, לחיזוק הטענה כי העתיד מבטיח ויכול גם לקיים. "העיר אינה הבעיה אלא הפתרון" סבור האדריכל חיימי לרנר, כך חושבים גם רוב תושבי העולם המתגוררים כיום בערים. מאז ומעולם חל... -
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם... -
כמה אחידות? כמה ייחודיות?
18.03.12מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע... -
להצטופף בבקשה
1.06.11פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ... -
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...ייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמרה את הדברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
