חיפוש - חדשות , דתי , פח |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
קוד אתי לענף הבניה
27.09.11...הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המאה הקודמת ולא עודכנו מאז. אין ספק שהגיע הזמן לעד... -
קפריסין לשוחרי אדריכלות וצילום
9.05.11...ן. "כנסיות האסם", מבנים צנועים דמויי אסמים, מפוזרות בתוך גוש הרי הטרודוס. חלקן מצויות בתוך כפרים ועיירות קטנות, וחלקן מבודדות מחוץ לאזורים מיושבים, מתחבאות בשום - מקום, בתוך שדות או ביערות בהרים. כנסיות האסם שימשו לפולחן דתי יווני אורתודוקסי והן בנות 600 – 1100 שנה. הכנסיות מעוטרות בציורי קיר (פרסקאות) המתארים סיפורים מכתבי הקודש כמו גם אגדות מקומיות. 10 כנסיות אסם הוכרזו מורשת עולמית על ידי אונסקו והן מהוות מורשת לאומית של קפריסין. נבקר בכנס... -
חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?
1.07.13...ה לדרך בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2011 והיא נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית, בחלקה חילונית ובחלקה דתית. ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמה של ישובים חדשים במטרה למשוך לנגב אוכלוסייה שלא נמצאת כאן, איננה צודקת. קיימת כאן אוכלוסייה. אוכלוסייה חזקה, איכותית, אכפתית, יוצרת ופעילה. במקום להשקיע באותה האוכלוסייה – בבריאות, בחינוך, בתח... -
בית ערבי ישראלי
24.08.11כתבה מצולמת ב Xnet מציגה בית למשפחה ערבית בכפר מוסמוס שתוכנן על ידי האדריכל רון פליישר. "מעניין יהיה לראות אם כניסתו הנקודתית של אדריכל תל אביבי לכפר ערבי תהיה מקרה חד-פעמי, או סנונית ראשונה בטרנד חדש." כותב יעקובסון ואמנם התמונות מראות בפירוש בית שהוא שילוב של האדריכלות הישראלית המוכרת לנו עם מוטיבים ערביים. "הבית מייצג במבט ראשון כניסה חריגה של האדריכלות הישראלית אל הכפר הערבי. מצד שני, הבית הזה מחזיר את האדריכלות הישראלית עצמה אל שנות החמי... -
מונוטוני, משעמם, צפוי וחדגוני
14.02.11...אותו הדבר עם אלומיניום, זכוכית, בטון חשוף, אבן חברון, שיש ורונה, לבני שמוט, אבני בזלת - לכולם צבע אבל בכולם המשתמש מקבל את הרושם של החומר יותר מאשר את הצבע. בבנינים האחרים, כמו במרכז הלב באיכילוב השימוש בצבע האדום הוא נקודתי ונועד ליצור נקודת משיכה דווקא על רקע מונוכרומטי. לא הייתי קורא לזה ארכיטקטורה של צבע. מוזיאון העיצוב בחולון הוא היחיד בכתבה בו יש שימוש בצבע שאינו "חומר". אבל אפילו בו אני רוצה להסב את תשומת הלב לעובדה שהוא נקודה אדומה בו...







