חיפוש - חדשות , עי , עץ , קוב |1| - דף 2

כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...

... דן- באור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן...

...ריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם...

שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...

מיכאל יעקובסון מציג בכתבה ב Xnet את המלון החדש בתכנונו של משרד פייגלין אדריכלים. המלון של חברת ישרוטל ממוקם על קצה המצוק במצפה רמון. במיקום כל כך רגיש ההשתלבות של המלון בנוף היחודי היא אחד הנושאים החשובים ביותר. העיצוב הכללי עושה שימוש בחומרים מקומיים, כמו האבן הפראית שנחצבה בסמוך לאתר, ובעץ המופיע בין השאר בפרגולות, בחיפוי התקרות והקירות ובמדרגות. שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום טוען כי בעת שאושרו התוכניות בשנות התשעים, הח...

...טקטורה של צבע. מוזיאון העיצוב בחולון הוא היחיד בכתבה בו יש שימוש בצבע שאינו "חומר". אבל אפילו בו אני רוצה להסב את תשומת הלב לעובדה שהוא נקודה אדומה בולטת על רקע בנינים מונוכרומטים. הדרמטיות שלו הייתה הולכת לגמרי לאיבוד אם הבנינים סביבו היו צבעוניים. "שלטון המינימליזם הסולידי שאפיין את הבנייה העירונית והציבורית בישראל הולך ומתפוגג, וצבעוניות נועזת משתלטת על חיפויי הבתים" נכתב בכתבה ואני לפחות מניח ומקווה שהוא טועה. קישור לכתבה בכלכליסט