חיפוש - חדשות , 10/10 , ערים , תבע |1| - דף 2

• 

  להצטופף בבקשה

  1.06.11
  פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ...
• 

  הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי

  9.04.12
  ...ר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שהממסד בונה והן לא מתפתחות בקצב של השוק הפרטי".ומוסיף הכותב כי "בחשבון אישי 30 שנה אחרי הריסת ימית אומר דרוקמן שהיום היה מתכנן את העיר אחרת, היות והשכיל להבין שהממסד יודע לבנות עיר על פי נוסחאות החסרות את "הקצב התרבותי" שממנו צומחת תרבות חיים עירונית".כתבה מרתקת, לכו לקרוא.
• 

  בניה מסורתית ואורבניזם חדש

  4.02.11
  בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש...
• 

  כמה אחידות? כמה ייחודיות?

  18.03.12
  ...יבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ערים רבות כגון יוקנעם, נהריה, כרמיאל, עכו, כפר סבא ועוד - שהבינו את היתרון המרכזי בבנייה אחידה. אחידות יכולה ליצור תחושה של סדר, טיפוח, ניקיון, שוויון, קהילה ושייכות, והיא יכולה לתרום רבות למעמד העיר ולתחושת היוקרה"."האחידות ...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  ... אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל את פעילות הרשות המקומית והתושבים נהנים מתש...
• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ...
• 

  ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.

  12.02.12
  בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הב...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  מה הופך את תל-אביב לזוהרת - וערים אחרות בישראל למשעממות? את השאלה המטופשת הזו שואל ועליה משיב האדריכל נחום כהן במאמר ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכ...
• 

  דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה

  8.02.12
  ...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית.
• 

  למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?

  4.02.13
  ...ימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצם פערים חברתיים?"ובכן... לא בדיוק כפי שמספרים לנו."תשתיות תחבורה משופרות עשויות לספק רווחה, אך לא תמיד הן מחוללות פעילות וצמיחה כלכלית. פעמים רבות הן בעיקר מזיחות פעילות כלכלית ממקום אחד למשנהו (...) חיבור ערים מרכזיות - בהן מתק...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  ...לדעתם. מרחב הוא הארגון היחיד בישראל כיום המתמקד בשינוי הסביבה העירונית ופועל לפיתוח מדיניות וכלים ליצירת שינוי. במאמרים מצטרפת התנועה למחאה הציבורית על מצב הדיור במדינת ישראל וטוענת שהמצב אליו הגענו, של מחסור בדיור סביר בערים בישראל, נובע מכישלון מערכות התכנון לאורך שנים. המאמר מנתח את הסיבות שהובילו למשבר וגם מציע לממשלה צעדים אופרטיביים של ממש לפתרונו:ציפוף עירוני בערי הפריפריה, שינוי תמ"א 35 המגבילה את רמת הצפיפות המותרת. קידום תכניות בתוך...
• 

  הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב

  15.02.11
  ...תפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה החברתית-כלכלית ואוהד קרני. לכל מי שלא מכיר את עמותת מרחב - מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיום יותר מ- 500 חברים: מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהלתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל לערים משגשגות שטוב לחיות ב...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו...