בניני מגורים, ברוב ערי ישראל, מחויבים על פי חוק בחניה תת-קרקעית, שצריכה להשתרע על רוב שטח המגרש. בנינים אלו נדרשים, בנוסף, להקים גינה מעל אותו חניון. גינון מעל חניון נכנס לקטגוריה של "גינון במצע מנותק", כלומר, גינון לא בקרקע טבעית.
האתגרים בגינון מעל חניון
א . הגנה על המבנה, מעליו יושב הגינון – מניעת נזק של השורשים לאיטום וסילוק מהיר של המים כדי שלא יעמדו מעל האיטום (מים "עומדים" = מים "חודרים").
ב. עמידה במשקלים שמותר להעמיס על אותו משטח.
ג. יצירת תנאים אופטימאליים לצמחיה להתפתח, כאילו היא גדלה בקרקע רגילה (עיגון הצמחים, מים, מזון ואוויר).
לאתגרים אלו ישנם פתרונות, שקשורים בתנאי השטח, בתכנון מראש וביכולת הכלכלית של הפרויקט. לכל אחד מהפתרונות יש חסרונות ויתרונות.
הגנה מפני פגיעת שורשים באיטום
ישנם שני סוגי נזק של שורשים: נזק כימי ונזק מכני. יש שורשים שמסוגלים להמיס את האיטום הביטומני ויש כאלו ההורסים אותו מכאנית בגלל מבנה השורש, לכן יש לדאוג לשכבות הגנה: שכבת הגנה המונעת נזק כימי יכולה להיות מפוליאתילן, PVC, פיברגלס, או פלסטיק.
חשוב להקפיד שלא תיווצר ריאקציה בין יריעות ההגנה ובין האיטום עצמו. לעיתים שתי השכבות פשוט "מעכלות" זו את זו. שכבת הגנה מכאנית יכולה להיות מבד גיאוטכני בחוזק מתאים, או מבטון הגנה. בטון ההגנה זול בהרבה מהבד הגיאוטכני, אך הוא "גוזל" לפחות 5 ס"מ בגובה ומשקלו כמובן גדול יותר.
מניעת חדירה של מים לקומה שמתחת
בכדי למנוע חדירת מים למבנה, יש לוודא שהמים לא יעמדו מעל האיטום. לשם כך יש לבצע את העבודה על פי התקנים הנוגעים לשיפועים, לאיטום, ולניקוז.
השיפוע של האיטום חייב להיות לפחות כפי שדורש התקן - 1.5%. הפיתוי לוותר על כך הוא גדול, אך הסיכון שבפשרה הוא גדול יותר.יש לבצע איטום טוב, לפי התקן, עם תהליך עבודה נכון: בדיקת הצפה (גם של האיטום שנמצא במקום גבוה יותר בגג), הגנה מפני פגיעה באיטום לאחר התקנתו וכד'.
יש להקפיד על פתחי ניקוז "כפולים" באזורים המרוצפים. חובה לדאוג לניקוז אופקי יעיל מתחת למצעים! בשיפוע של 2% ולמרחק של 20 מ', ניתן לקבל זאת באמצעות 15 ס"מ חלוקי נחל גודל 4, 25 ס"מ טוף גס, או 2.5 ס"מ של יריעת ניקוז אופקית.
אנחנו מייחסים בטעות יתרון כלכלי לפתרון של אבני הנחל או של הטוף, על אף העומק הרב הנדרש ומשקלם הגבוה (חלוקי נחל: 250 ק"ג/מ"ר, טוף: 150 ק"ג/מ"ר, לעומת יריעת ניקוז שמשקלה 2 ק"ג/מ"ר), אשר מגדילים את ההוצאה.
עו
מס מותר
לצערנו, אנו שומעים מדי פעם על אסונות דוגמת קריסת גג החניון במגדלי לוקי במודיעין. גם כאשר התקרה לא ממש קורסת, עומס יתר יגרום נזק למבנה. בהתאם לעומס המותר, יש לבחור בין טכנולוגיות הניקוז השונות, בין מצעי הגידול שונים, סוגי הצמחים ותוספות כגון אדניות, אלמנטים דקורטיביים, ספסלים וכיו"ב.
המשקל משתנה בין מצעי גידול שונים, כאשר הם מכילים מים: פרלייט שוקל כ-750 ק"ג/מ"ק, טוף שוקל כ-1600 ק"ג/מ"ק, אדמה רגילה או אדמת עציצים שוקלת מעל ל-2000 ק"ג/מ"ק. כאשר בוחרים צמחיה, יש להתחשב במשקל העציץ והמצע הנדרש כדי שהצמח (בגודלו הסופי) לא יתהפך ברוח. גינות עם עומס "רגיל" של כ- 110 ק"ג / מ"ר יכולות לקיים צמחייה שגובהה בין 10 ל-100 ס"מ (לפעמים אף בגובה 150 ס"מ). צמחייה בגובה 2-3 מטר דורשת בבסיס הצמח משקל של 350 ק"ג/מ"ר). לגבי עצים, יש לבדוק "כל עץ לגופו" (ישנם כאלו שדורשים משקל של -2500 ק"ג / מ"ר ואף יותר!!).
צימוח אופטימאלי
כדי שצמח יגדל במיטבו גם במצע מנותק, יש להבטיח אספקת מים וחומרי הזנה (דישון או זיבול), וכן מצע גידול עם ניקוז יעיל, שידאג לכך שהשורשים בצמח יקבלו מספיק אוויר. בנוסף, חשוב מאוד לדאוג למערכת אחזקה מקצועית ומיומנת של גננים ולא של "חצרנים".
יש צורך במצע גידול המאפשר תנאים אופטימאליים של יחסי אוויר/מים. מצע מאוורר ביותר הנו "פרלייט" (של חברת אגריקל), שגם מספק לצמח הכי הרבה מים זמינים (כ-65% מנפח המצע). מצע מאוורר נוסף הוא הטוף, שמכיל פחות מים ופחות אויר מהפרלייט (ומשקלו יותר מכפול).
מערכת ניקוז יעילה תסלק מהר את עודפי המים וכך תשמור על מצע מאוורר. במידה ומשתמשים לניקוז האופקי בטוף, או בחלוקי נחל, בעומק נכון, ומצע הגידול מאפשר חלחול אנכי יעיל, נקבל מערכת מאווררת. מטעמי חסכון במים כדאי להשתמש ביריעות ניקוז בהן מתקיימת אגירת מים לטובת הצמחים בכוסיות אגירה. יש לוודא כי היריעה שומרת על מרווח חופשי בין מפלס המים האגור בכוסיות האגירה ובין מצע הגידול, אחרת המצע יהיה ספוג כל הזמן בעודף מים. כמו כן יש לוודא כי היריעה גבוהה מספיק והמים זורמים אופקית בצורה יעילה.
בארבעים השנים האחרונות התפתחה אצל חברות שונות טכנולוגיה שמאפשרת הגנה על האיטום, יחד עם סילוק מהיר של המים, על ידי תשתית קלה ודקה. לדוגמא, התשתיות של חברת ZinCo הגרמנית הינן בגובה של 3-7 ס"מ. יתרה מכך, בשימוש ב-7 ס"מ פרלייט כמצע גידול, ובצמחיה נמוכה עד 100 ס"מ, משקל כל השכבות יחד עם המים האגורים בהם הוא רק 110 ק"ג/מ"ר. חסרונן של תשתיות אלו הוא בעלות שלהן. ואולם, בתחשיב גלובלי, החיסכון בחציבה ובהיערכות בקונסטרוקציה שווה את ההשקעה ביריעות האיכותיות. גם מצע גידול איכותי – שמאפשר צימוח אופטימאלי והשקיה מועטה, בעובי דק של מצע – מחזיר את ההשקעה הראשונית תוך שנים ספורות.
חשוב לדעת, שגם בבניין שכבר תוכנן, או החל להבנות, ניתן עדיין להגביה את תקרת החניון התת-קרקעי ובכך לחסוך בעלויות.