אחד מאביזרי הבטיחות המשמעותיים והאפקטיביים ביותר בתוך חניון הבניין ואף ביתר שאת, ביציאה מהחניון אל הרחוב הוא המראה הפנורמית. קשה להפריז בחשיבותן של מראות פנורמיות לשמירת בטיחות המשתמשים בחניון ולמניעת תאונות. לאחרונה אף מספר עיריות החלו לדרוש את התקנתן של מראות פנורמיות בשטח החניון כתנאי לקבלת טופס 4 למבני מגורים.
מה היא בעצם מראה פנורמית?
מראה פנורמית, הנה מראה בעלת עדשה קמורה. בשל צורת העדשה, יכולה מראה פנורמית לשקף שטח גדול משמעותית מהשטח אותו היתה משקפת מראה בגודל דומה אך בעלת עדשה שטוחה. תכונה זו מאפשרת לעשות שימוש במראות פנורמיות על מנת להגדיל את שדה הראיה ולכסות "שטחים מתים" בצמתים בחניונים, במפעלים ובסביבה העירונית ככלל. ואכן, בפועל נעשה שימוש נרחב במוצר זה לצורך הרחבת שדה הראיה וכפועל יוצא הגברת הבטיחות ומניעת תאונות במגוון רחב של אתרים.
מראות פנורמיות משפרות גם את נוחות השימוש בחניון; הנהג בבואו לצומת, במקום לעצור ו"לשבור את הצוואר" בנסיונות לראות מה נמצא מעבר לפינה ואם הוא יכול להכנס לצומת או לא, פשוט מעיף מבט במראה הפנורמית המותקנת מולו ומקבל את כל המידע הדרוש לו בכדי לדעת אם הוא יכול לצאת לצומת או שמא עדיף לו להמתין מספר שניות שרכב אחר יעבור.
סוגים של מראות פנורמיות ותכונותיהן
ניתן לחלק את המראות הפנורמיות לפי קוטר המראה. בשוק קיימות מראות בקוטר 30 ס"מ ועד מטר אחד. חלוקה נוספת אפשרית גם בהתאם לחומר ממנו עשויה העדשה: זכוכית (מיושן), פוליקרבונט, אקריליק ולאחרונה גם מפלדת אל חלד. כל קומבינציה כזו (ו
מה חשוב במראה פנורמית
קיימות מראות פנורמיות מסוגים וגדלים שונים ולכל אחת מאפיינים היחודיים לה. כאשר אנו באים לבחון מראה פנורמית, הדבר החשוב ביותר הוא שהיא תבצע את תפקידה בצורה טובה ולאורך זמן. נסביר ונפרט:
אקריליק מול פוליקרבונט:שני הסוגים העיקריים של מראות פנורמיות מחולקים ע"פ סוג הציפוי של העדשה: אקריליק או פוליקרבונט. מראות אקריליק הנן אסתטיות ואינן מצהיבות גם בחשיפה ממושכת לשמש. מאידך, העדשה קשיחה יחסית ותיפגע במקרה של וונדליזם. מראות פוליקרבונט מאידך, עלולות להצהיב מעט לאחר כמה שנים בחשיפה לקרינת שמש אך הן בעלות עדשה גמישה שאינה נשברת בנקל, גם בהתעלולת רצינית. גודל המראה: ככלל, ככל שהמראה גדולה יותר, כך היא משקפת איזור גדול יותר ומתאימה למרחק גדול יותר של הצופה ושל האובייקט המשתקף מהעדשה. מראות חוץ יהיו בד"כ בקוטר 80 עד 100 ס"מ. מראות פנים יהיו על פי רוב בגדלים של 45 עד 60 ס"מ. בדרך כלל, ככל שמראה פנורמית גדולה יותר כך היא יותר פגיעה. בנוסף, במקומות בהם תקרה נמוכה , עדיף להשתמש במראות בקוטר קטן יחסית ע"מ למנוע פגיעה של העוברים ושבים בחלקה התחתון של המראה. חוזק התושבת: החיבור בין המראה לעמוד או לקיר עליה היא מותקנת הנו בעל חשיבות עליונה. תושבת חלשה "רוקדת" ברוח ויוצאת מכיוונון בקלות. תושבת שלא מספקת אפשרויות עיגון ראויות, תצא ממקומה במוקדם או מאוחר ואיתה המראה. תושבת מפח דק תהיה גמישה ועלולה להתקמט. בתושבת יצוקה, קיים חשש לשבר במקרה של חבטה, נפילה של התושבת במהלך ההתקנה או אפילו עקב הידוק יתר של הברגים. מרחק התושבת מהקיר: יצרנים מסויימים רוצים להוזיל עלויות ומספקים תושבת בגודל מינימאלי. תושבת זו אכן מחזיקה את המראה אך אינה מאפשרת צידוד של המראה שכן שפת המראה נתקלת בקיר אפילו בהטיה קלה. דבר זה עלול להיות בעייתי, בפרט אם המראה דורשת היסט של 45 מעלות (למשל בפינה חיצונית של סיבוב בחניון). התאמת אמצעי העיגון למה שיש לך באתר: לא פעם אנו נתקלים במראות שנתלו עם תושבת לא מתאימה. למשל, עמוד בקוטר גדול שבמקום לייצר לו תושבת מתאימה, בחר המתקין לתפוס את המראה אליו עם בנד חשמלאים. ישנן דוגמאות רבות אך העיקרון ברור. אמצעי עיגון לא מתאים גורם למראה לצאת מכיוונון ולבסוף אף עלול לגרום לה ליפול.כיצד יש לבחור
כאמור, המטרה היא (ברוב המקרים לפחות) לתת מענה לצורך בטיחותי אמיתי. לשם כך, עלינו לבצע התאמה מושכלת של המראה, ע"פ המאפיינים שציינו, לדרישות האתר בו תותקן המראה. לא כדאי להיתפס לסיסמאות שמראה א' טובה ממראה ב' היות שכאמור, לכל מראה מכלול מאפיינים ההופכים אותה מתאימה יותר או פחות לצרכים הספציפיים במקום נתון. רצוי להתייעץ עם המוכר ואף להפעיל שיקול דעת עצמאי. למידע נוסף אודות סוגים של מראות פנורמיות ואופן השימוש בהן ניתן לבקר בדף העוסק בנושא זה באתר א.ו.ש אביזרי בטיחות.
