בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר.
הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג".
זנדברג לא מסתירה את דעתה לגבי תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקר
ה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כששוורץ עצמה עושה את זה: "צריך בעצם לתכנן את העיר מחדש, הפעם כעיר", אומרת שוורץ. "אבל זאת צריכה להיות החלטה פוליטית של המנהיגות המקומית. שינוי משמעותי מצריך שינוי באידיאולוגיה ובחזון העיר, וזה לא המנדט של אדריכל נוף או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבנייה מסביב לשטחים הפתוחים. זה אולי יעזור במשהו, אבל לא ירפא את היעדר העירוניות".
אני רק אוסיף ואעיר שמי שחושב שהעיסוק בעיר קשור למיתוג ומביא אדריכל מחו"ל במקום להעסיק כוחות ישראלים מוכשרים לא פחות, הוא לא רק פרובינציאלי אלא גם אידיוט. תנחומי לתושבי כרמיאל שכספי הארנונה שלהם מוצאים על מהלכי סרק.
