בכתבה שפורסמה בגלובס מוצגים נתונים מדהימים - מתוך למעלה ממליון בתים הצריכים חיזוק בפני רעידת אדמה, חוזקו עד כה... 47 בלבד!
תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל.
הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיקום הנכס. כך קורה שבתל אביב שלוש דירות בקומה החדשה הזו שוות המון אבל בבית שאן - אפילו לא מספיק כדי להתחיל בשיפוץ. 
כלומר מראש התוכנית לא נותנת מענה לפריפריה ולמקומות בהם הקרקע אינה יקרה מאד. קושי נוסף - הישראלים חושבים תמיד שדופקים אותם ושכנים לבנין חשדניים אחד כלפי השני וכך כל אחד מנסה לטרפד או לקבוע רף גבוה יותר ובסופו של דבר הקבלן פשוט לא בונה כלום. על כל אלה נוספים החאפרים שמסתובבים בשטח, מבטיחים הרים וגבעות לפני החתימה על החוזה ולא מוכנים לספק חצי מזה לאחר מכן.
כל זה מביא לתוצאה העגומה שנסקרה בגלובס ולכך שמנהלת התוכנית מאשימה את העיריות והן אותה וכולם מכסים את התחת לקראת ועדת החקירה שתקום אחרי האסון.
... אבל לא הכל שחור. מנהלת התוכנית הבינה שיש בעיה בפריפריה ויתכן שתציע בה הקלות נוספות. העיריות מנסות להקים תוכניות יעודיות כדי להקל על הרישוי והעיקר - מציעות לפעול בנושא דרך חברות הבניה והפיתוח העירוניות - כלומר לדחוק את החאפרים החוצה.
עכשיו נשאר לראות אם דיירי הבתים יוכלו להוריד את מפלס החשדנות ולשתף פעולה גם כשהרווח לא גדול כל כך כמו שחשבו. אם זה יקרה, התוכנית תתעורר ופרויקטים יתחילו להתגלגל.
